בפרשתנו הקב"ה מבטיח: "לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא" (שמות כו,כג). את המילים "לא תהיה משכלה" רש"י מפרש: "אם תעשה רצוני". היינו, שההבטחה מותנית בקיום רצון ה'.
מנין לומד רש"י שההבטחה מותנית? לפי מפרשי רש"י יש לקרוא את הפסוק ברצף אחרי קודמו: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלוֹקֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", כאילו נאמר "וְלֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה".
הבטחה על תנאי
רש"י מוכרח לפרש כך, מפני שלא סביר לומר שההבטחה הגדולה "לא תהיה משכלה" באה בלי שום תמורה (והלוא רואים בפועל שיש תופעה של שכול, ה' ישמרנו). לכן יש לומר שיש תנאי בדבר – "אם תעשה רצוני".
ועדיין צריך להבין: א) אם הפסוק ממשיך את דברי הפסוק הקודם, מדוע לא נפתח בו' החיבור, "ולא תהיה משכלה"? ב) מדוע התנאי הוא "אם תעשה רצוני", ולא "אם תעבוד אותי" – המינוח שמופיע בפסוק הקודם – "ועבדתם"? ג) מדוע הברכה על מניעת השכול חלה בארץ ישראל בלבד – "בארצך"?
לציית למלאך
ההסבר הוא שאכן, הפסוק "לא תהיה משכלה" איננו המשך הפסוק "ועבדתם את ה' אלוקיכם", ולכן לא נכתב בו' החיבור, "ולא תהיה". מן ההכרח ללמוד שהפסוק "לא תהיה משכלה" בא בהמשך לפסוקים הפותחים את העניין כולו:
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמׇרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי". והתורה ממשיכה: "הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ, כִּי אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר". לעומת זה, הפסוק "ועבדתם" ממוקד בשלילת עבודה זרה, בהמשך לקודמו "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תׇעׇבְדֵם".
ארץ מבורכת
הברכה "לא תהיה משכלה" איננה קשורה עם שלילת העבודה הזרה שבפסוק הקודם, גם משום שהבטחה גדולה כל-כך קשורה, בפשטות, עם קיום כל התורה והמצוות ולא רק כשכר על הימנעות מעבודה זרה. לכן לא נאמר "אם תעבוד אותי" ברמיזה לפסוק הקודם אלא "תעשה רצוני" – את כללות רצון ה', בכל התורה.
וההבטחה מתקיימת בארץ ישראל דווקא, ללמדנו שכאשר בני ישראל ממלאים את רצון ה', ארץ ישראל כולה מתברכת. ואכן, ארץ ישראל מבורכת במעלות וסגולות מיוחדות, המודגשות במילים: "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" – המקום הנעלה שהקב"ה ייעד לבני ישראל. בה דווקא שורה ברכת "לא תהיה משכלה". אבל הברכה שנאמרה אחר-כך, "את מספר ימיך אמלא", בה לא נאמר 'בארצך', מפני שהיא קשורה ליהודי עצמו ולא לארץ ישראל, והיא חלה בכל מקום שבו יהודי נמצא.
(תורת מנחם תשד"מ, כרך ב, עמ' 992) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
