שאלה: האם מותר להאכיל בעלי-חיים בלחם, והאם מותר להאכיל חתולי רחוב בשבת?
תשובה: בעלי-חיים הניזונים בידי האדם יש להקדים להאכילם קודם אכילת האדם, כפי שנאמר "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ", ורק לאחר מכן "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" (דברים יא,טו). בזה האכילה שונה משתייה, שבה האדם קודם, כפי שמצינו ברבקה שאמרה "שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה" (בראשית כד,יד).
אין מאכילים מאכל אדם לבעלי-חיים, משני טעמים: א) משום ביזוי אוכלין, שנראה כמי שבועט בטובה שהקב"ה השפיע בעולם. ב) משום שחסה התורה על ממונם של ישראל.
באופנים שלהלן כתבו הפוסקים להתיר האכלת מאכל אדם לבהמה: א) כשמוכרחים לעשות כן שלא יחלה בעל-החיים או ימות. ב) כשנדרשים טִרחה מרובה או ממון רב להשיג לבעל-החיים מזון מיוחד. ג) כשמאכילם את שיירי מאכלו המיועד להיזרק לאשפה.
גם חתיכות לחם שאינן עומדות לאכילה מותר לפוררן ולהאכילן לבעלי-חיים או לשרותן במים בעבורם (חוץ מחתיכת הלחם שבירכו עליה 'המוציא'), אלא שיש להיזהר שלא לזורקן דרך ביזיון או במקום דריסת רגלי אדם, מפני שקשה לעניות.
בשבת התירו חכמים רק האכלת בעלי-חיים הניזונים בידי האדם, אך לא את מי שאין מזונותיהם תלויים באדם. בשבת שירה יש שנהגו להאכיל את הציפורים, זכר לכך שבקריעת ים סוף האכילו הילדים את הציפורים מפירות האילנות שצמחו בים, והציפורים הצטרפו לשירת בני ישראל. מנהג זה מיוחס למהר"ל מפראג. ואולם אדמו"ר הזקן כתב בשולחן ערוך שלו שאין נכון לנהוג בכך, משום שאין מזונותיהם תלויים באדם.
מקורות: תענית כ,ב. שו"ע אדה"ז סי' קסז ס"ט, קפ ס"ה, שכד סעי' ז-ח. שו"ע סי' קעא. משנ"ב ס"ק יא. פסקי תשובות שם ס"ק ח. התוועדויות תשמ"ט ח"ב עמ' 220. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
