פרשת בשלח פותחת בתיאור המרדף של מצרים אחר בני ישראל, ממשיכה בקריעת ים סוף ובשירת הים, וחותמת במלחמת עמלק. בדומה לכך, גם ההפטרה עוסקת בשירת דבורה, אבל (על-פי כמה מנהגים) נפתחת בתיאור המלחמה שקדמה לה.
לכאורה החלק של החרדה מפני המצרים היה צריך להיות כלול בפרשה הקודמת, ואילו פרשת בשלח הייתה צריכה להיפתח בשירה החגיגית. כמו-כן נדרש הסבר מדוע בהפטרה מתחילים ברקע המלחמתי, המבטא את ההפך הגמור מתחושת ההתעלות של השירה.
רגשי שפל
לא זו בלבד שסיפור המלחמה נראה מיותר, אלא שכל הרקע המתואר בהפטרה קודר במיוחד. בני ישראל נאנקים תחת עול השעבוד של יבין מלך כנען, ולכך נלווית ירידה רוחנית, עד שגם לאחר שדבורה הנביאה מוסרת לברק בן-אבינועם את ציווי ה' להילחם, הוא מהסס ומציב תנאי: "אִם תֵּלְכִי עִמִּי – וְהָלָכְתִּי, וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי – לֹא אֵלֵךְ" (שופטים ד,ח).
גם בפרשתנו מתוארים רגעי שפל. כאשר בני ישראל רואים את "מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם" אוחזת בהם אימה גדולה – "וַיִּירְאוּ מְאֹד", עד כדי ייאוש. הדבר משפיע אפילו על משה רבנו, שאף ששמע את הבטחת הקב"ה "והוצאתי... והצלתי", זעק אל ה', עד שהקב"ה היה צריך לומר לו: "מַה תִּצְעַק אֵלָי!". אם כן, מדוע נכרכים מצבי המשבר האלה עם שירות הניצחון?
שמחה כגודל הצער
הדבר יובן לאור פתגם אדמו"ר הריי"צ ש"חייל יוצא למלחמה עם שיר ניצחון". לכאורה מה ההיגיון לשיר שירי ניצחון בטרם החל הקרב, הפך הכלל "אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ" (מלכים-א כ,יא)? אלא ששירת הניצחון בעת היציאה למערכה נחוצה, מכיוון שהיא המביאה את הניצחון.
הניצחון הוא תכלית המלחמה. ככל שהמערכה קשה ומרה יותר, כך הניצחון מתוק וגדול יותר. זו הסיבה שמקדימים לשירות את תיאורי המלחמה והגלות: עוצמתה של שירת הים מתחדדת דווקא על רקע הסכנה הגדולה שקדמה לה, ושירת דבורה מקבלת את משמעותה המלאה לנוכח הדיכוי והסבל שמהם נחלצו בני ישראל בניסי המלחמה.
עבודה מתוך שמחה
מכאן למדים מסר יסודי על חשיבות השמחה בעבודת ה'. גם כאשר הנסיבות מעוררות 'צעקה' וכאב, יש לזכור כי הן חלק בלתי-נפרד מה'שיר'. יהודי יודע שגם הגלות מתרחשת על-פי רצון ה', ומכיוון ש'טבע הטוב – להיטיב', בהכרח שהכוונה הפנימית של הירידה היא להביא לידי התעלות גדולה עוד יותר.
גם כאשר אדם מביט על הפגמים הרוחניים, שלו או של זולתו, הוא עלול לחוש נמיכות רוח ואשמה. אכן, יש מקום להיאנח ולצעוק אל ה' מעומק הלב, אך אסור שהדבר יוביל חלילה לידי עצבות וייאוש. עבודת ה' חייבת להיעשות מתוך שמחה, ודווקא מתוך השמחה מבטיחים את הניצחון.
(תורת מנחם, כרך פג, עמ' 140) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
