אֲמִתִּיּוּת. לאחר שמשה רבנו זעק על הסבל הנורא של בני ישראל במצרים השיב לו הקב"ה: "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם, אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ-ל שַׁ-דָּי, וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם". רש"י מפרש: "לא ניכרתי להם במידת אמיתית שלי". מה פירוש הדבר, וכי ההתגלויות לאבות לא היו אמיתיות חלילה?
תורת החסידות מסבירה שיש התגלויות אלוקיות שמבטאות דרגה מצומצמת ומוגבלת, ולכן יכולים לחול בה שינויים. לעומת זה, התגלות שם הוי'ה היא נצחית ובלתי-משתנית, כפי שנאמר (מלאכי ג,ו): "אֲנִי הוי'ה לֹא שָׁנִיתִי".
זה מה שהקב"ה משיב למשה רבנו, שעכשיו בני ישראל עומדים לזכות לגילוי הגדול של שם הוי'ה – "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי הוי'ה". כדי לזכות להתגלות עצומה כל-כך, שאפילו האבות לא זכו לה, עליהם לעבור את ההכנה המיוחדת של הגלות.
גם בעבודתו האישית של כל אדם וב'יציאת מצרים' הפרטית שלו עליו לחתור למידה האמיתית – לדברים קבועים ובלתי-משתנים. המבחן האמיתי הוא, אם יש בו קביעות שלמעלה משינויים, שאז זו הוכחה שהגיע לדרגה אמיתית בעבודת ה'.
כזאת היא גם הגאולה העתידה. עניינה אינו מצטמצם לגאולה גשמית או רוחנית (גאולה מיצר הרע), אלא היא נועדה לגילוי שם הוי'ה. הדבר נרמז בדברי הרמב"ם בסוף ספרו, כשהוא מתאר את ימות המשיח: "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את הוי'ה בלבד... שנאמר כי מלאה הארץ דעה את הוי'ה כמים לים מכסים". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
