רבי ישראל מהוסיאטין (שיום ההילולא שלו בכ"ט בכסלו) היה מדליק את נרות החנוכה במעמד נשגב של כיסופים ודבקות, וכל מעשיו בקול דממה דקה, בלי ביטויים חיצוניים. סדר הדלקת הנרות שלו היה זהה בין אם נכחו במקום חסידים רבים ובין שהיה סביבו מניין חסידים בלבד.
באחת מלילות החנוכה, בהיותו בעיר וינה שבאוסטריה, ניגש הרבי להדליק את נרות החנוכה. הגבאי ביקשו להמתין מעט, מכיוון שמזג האוויר היה סוער ועיכב את החסידים מלבוא לשעת ההדלקה. הרבי התעלם מדבריו והחל בהכנות להדלקה, באומרו: "אינני מדליק בשביל בני-אדם".
פעם אחת עמד דקות ארוכות קודם ההדלקה, שקוע בשרעפיו. העומדים סביבו שמעו כי הוא לוחש בשפתיו: "ריבונו של עולם, אנא אל תבייש אותי, והלוא אני בנו של אבי!".
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
