שׁוֹשַׁנָּה. אנחנו צריכים לצפות לגאולה בכל יום, אך האוּמנם הגאולה יכולה לבוא במצבו של העולם כפי שהוא נראה עכשיו לעינינו? השליחות של אליעזר למצוא אישה ליצחק נושאת בה תשובה לשאלה. כשהוא מספר לבתואל וללבן על שליחותו, הוא אומר: "וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן" (בראשית כד,כב), ורש"י מפרש: "היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הארץ". ידוע שהקב"ה אינו עושה ניסים לבטלה. למה היה כאן צורך בקפיצת הדרך?
על רבקה נאמר (על-פי שיר השירים רבה פרשה ב,ב) הפסוק "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים". היא הייתה 'שושנה', טהורה וצדקת, והייתה מוקפת 'חוחים' – שני הרשעים, בתואל ולבן. אין זה פשוט כל-כך לחלץ את השושנה מבין החוחים. הלוא בזכותה מטפחים את השטח, וכך נהנים גם החוחים משפע של מים ודשן. לכן יש צורך במאמץ מיוחד כדי להוציאה משם.
מכאן אנו למדים שכאשר מגיע זמן הגאולה, אין היא מתעכבת אפילו רגע אחד. אם צריך – קורה נס של 'קפיצת הדרך', כדי שהגאולה תבוא בעיתה ובזמנה. אסור להתייאש לנוכח חשכת הגלות ואריכותה, וגם כשאין רואים איך ייתכן שהגאולה תבוא במציאות הקיימת. כשם שבגאולת מצרים יצאו בני ישראל "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה", והקב"ה לא עיכבם אפילו כהרף עין, כך "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז,טו) – הואיל ונסתיימה עבודת בני ישראל בגלות, תבוא הגאולה תיכף ומייד ממש (ראו לקוטי שיחות, כרך א, עמ' 34). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
