בזכות המידות הטובות
״לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו״ (בראשית כד,ג). אברהם בחר להתחתן עם אנשי חרן ולא עם אנשי ארץ כנען, אף-על-פי שגם אנשי חרן היו עובדי עבודה זרה, משום שהכנענים היו מושחתים גם במידות, שטופים בעריות ובמעשים מגונים. לעומתם, בני משפחתו אמנם היו עובדי אלילים, אבל בעלי מידות טובות, ולכן בחר בהם.
(הר״ן)
שידוך לעסקים
'כנעני' – סוחר. לא תיקח אישה ליצחק מאלה שעושים עסקים מהשידוכים, שהעיקר אצלם הוא המוהר, הנדוניה וכדומה.
(עוללות אפרים)
לא ירושה מהכנענים
אילו היה אברהם לוקח אישה מבנות הכנעני היו יכולים לומר שמכוח ירושה ממחותניו הכנענים קיבלו בניו בעלות על הארץ. אמר אברהם: איני רוצה אלא על-ידי הקב״ה, שייתננה לי במתנה.
(חזקוני)
הגדלת ניסיון העקידה
״כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני ליצחק״ (בראשית כד,ד). מדוע לא פעל אברהם להשיא את יצחק עד שובו מן העקידה? אלא מאת ה׳ הייתה זאת, שלא להפנות את ליבו לקחת אישה ליצחק עד עכשיו, כדי להגדיל את ניסיון העקידה. אילו היו בנים ליצחק, לא היה הכאב גדול כל-כך, שכן אברהם היה מתנחם בנכדיו. וכבר אמרו: "בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ" (ירמיה כב,י) – להולך בלי בנים, כי צער זה גדול מאוד.
(דברי שאול)
גמלי קפיצת הדרך
״וייקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך, וכל טוב אדוניו בידו״ (בראשית כד,י). ידע אליעזר שעל-ידי גמלי אדוניו תהיה לו קפיצת הדרך. כמו שמצינו אצל אבישי בן-צרויה, כאשר שמע שדוד המלך שרוי בסכנה, לקח את פרדתו של דוד, אף שאין רוכבים על סוסו של המלך, כדי שתהיה לו קפיצת הדרך.
(דברי ירמיהו)
טוב עין
לקח עימו את זכות החסד וטובת העין של אברהם, ובכוח זה ובזכות זו בחן את הנערה אם היא טובת עין.
(הרב יהושע טרונק מקוטנה)
האושר בידו
מהו ״כל טוב אדוניו בידו״? מאחר שאברהם מסר לאליעזר שליחות רבת חשיבות כזאת, למצוא לבנו את זיווגו, מעתה כבר היה ״כל טוב אדוניו בידו״. כל אושרם של אברהם ויצחק ורציפות הבית הגדול והקדוש היו תלויים בבחירתו המוצלחת של אליעזר. אילו היה לוקח אישה שאינה צדקת, היה יכול להרוס את ״כל טוב אדוניו״, כי תינתק שלשלת הקדושה מן הבית.
(ממעיינות הנצח)
זיווג שמוליד אמת
״כי עשית חסד עם אדוני״ (בראשית כד,ד). יצחק הוא מידת הגבורה, ומהתקשרות של מידת הגבורה עם מידת החסד נולד הבריח התיכון, מידת האמת. לכן כאשר הרגיש אליעזר ברבקה את מידת החסד אמר: ״ברוך ה׳... אשר לא עזב חסדו ואמיתו", שנוצרה מידת האמת מההתמזגות של חסד וגבורה. וזו מידתו של יעקב.
(משך חכמה)
שם של קפיצת הדרך
"ואבוא היום" (בראשית כד,מב). רש"י מפרש: "היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הארץ". הבעש"ט אמר שבפסוק זה מצוי השם של קפיצת הדרך. ויש לומר שהדבר רמוז בלשון רש"י "מכאן שקפצה לו הארץ" – על-ידי השם היוצא מפסוק זה הייתה לו קפיצת הדרך.
(הרבי מליובאוויטש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
