מדורים נוספים
	שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2028
	מה לא ידעתם על השלוחים
	יש חדש
	החיפוש הוא חלק מהדרך
	נישואי יצחק ורבקה
	"אני נוסע איתך"
	גאולת השושנה בו-ביום
	מפיצים באהבה
	מפגש נשמות בשמיים
	רציתי לשאול
	שבירת הכוס
	נסע לסין לעסקים, חזר כשליח

על הפסוק "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כג,א) אומר רש"י: "כולן שווים לטובה". נשאלת השאלה, איך ייתכן לומר ש"כולן שווים לטובה" בשעה שבחייה היו שלבים שונים? למשל, השלב שבו השתנה שמה מ'שרי' ל'שרה', כאשר השפעתה נעשתה כללית, "שׂרה על כול". כמו-כן, האם אפשר להשוות את חייה באור כשדים לבין חייה כשהגיעה לשלמות של גיל מאה?!

שאלה דומה נשאלת על אברהם אבינו. על הכתוב "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" (בראשית כד,א) נאמר בספר הזוהר ש'בא בימים' משמעותו שכל ימיו היו שלמים מבחינה רוחנית. ולכאורה, איך אפשר לומר ששנות חייו הראשונות של אברהם היו 'שלמות', והלוא עדיין לא הכיר אז את בוראו (על-פי הדעות שיש בשאלה מתי הכיר את בוראו)?!

הגדרת חובת החינוך

להבנת הדברים יש לדון בחובת החינוך לקיום מצוות. חובה זו אינה מן התורה אלא מדברי חכמים. ולכאורה, מכיוון שהחינוך המוקדם הכרחי כדי שאדם יוכל לקיים את המצוות בבוא זמן חיובן, מדוע איננו מצוּוה מן התורה?

אלא שהחינוך הדרוש לקיום המצווה כשהוא לעצמו אינו אלא 'הכשר' מצווה. כמו עשיית סכין בעבור ברית מילה שאיננה מצווה, אלא הכנת האמצעי הדרוש לקיום המצווה. חז"ל נתנו לחינוך מעמד של מצווה (מדרבנן), אבל מן התורה הוא בבחינת אמצעי ו'הכשר' למצווה.

שנים של חקירה

לפי זה, כדי שאברהם אבינו יכיר את בוראו נדרש זמן מקדים של חקירה וחשיבה, בבחינת 'הכשר' ו'הכנה', שעל-ידי זה יבוא לידי הכרה בקב"ה. כך נאמר במדרש (בראשית רבה פרשה לט): "שהיה אברהם אבינו אומר, תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג?!". והרמב"ם מוסיף: "התחיל לשוטט בדעתו... והיה תמה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג?!... וליבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת".

מכיוון שבשנים האלה היה אברהם עסוק ב'הכשר' וב'הכנה' להכרת בוראו, גם הימים האלה נחשבים שלמים, והתורה כוללת גם אותם ב"בא בימים".

הכול שווה

בדומה לזה גם השלבים המוקדמים בחייה של שרה היו 'הכשר' ו'הכנה' לשלבים הנעלים יותר, ולא זו בלבד, אלא "כולן שווים לטובה". לא זו בלבד שתקופת ההכנה נכללת בימים השלמים, 'בא בימים', אלא במובן מסוים היא שוות ערך לימים השלמים.

בחייו של צדיק יש מדריגות רוחניות שונות, ואולם הנקודה השווה בכולן היא מילוי הכוונה העליונה של הקב"ה. בהיבט הזה אין הבדל בין הכנה לעבודה לבין העבודה הנעלה ביותר – שתיהן משרתות את הרצון העליון של הקב"ה בתכלית השלמות.

(תורת מנחם תשמ"ח, כרך א, עמ' 450. לקוטי שיחות, כרך לה, עמ' 61)