השורש טוב
״וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד״ (בראשית א,לא). יש לתמוה: מכיוון שעל כל מה שנברא נאמר ״והנה טוב מאוד״, מנין אפוא בא הרע לעולם? אלא שורש הרע אינו רע כלל. להפך, שורשו ומקורו המחיה אותו הוא טוב, וכמאמר רז״ל (בבא בתרא טז) ״שטן ופנינה לשם שמיים נתכוונו״. ואולם כשהרע יורד למטה, על-ידי השתלשלות הדרגתית, נעשה מזה רע גמור.
(המגיד ממזריטש)
ההכרה ש'טוב מאוד'
אמרו חכמי האמת שהגשם עצמו אין לו חיוּת כלל, וכל חיותו היא מהשגחת הבורא. זה הפירוש ב״וירא אלוקים״, כשמכירים שכל דבר הוא השגחה אלוקית, כי אז הוא "טוב מאוד".
(עיטורי תורה)
מותרות מזיקים
״'טוב' – זה מלאך החיים; 'מאוד' – זה מלאך המוות" (בראשית רבה). אם נוטל אתה מכל דבר את הנחוץ באמת, הרי זה טוב, חיים. אבל אם זה 'מאוד' – אם אתה לוקח מנה גדושה, רודף אחרי מותרות, הרי זה מלאך המוות, המוריד אותך שאולה.
(עיטורי תורה)
תבלינים להפגת ריח
אמרו חז"ל ״סעודתך שהנאתך ממנה, משוך ידך הימנה״ (גיטין ע). רק בשר שאינו טרי מתבלים בתבלינים כדי להפיג את טעמו וריחו הרעים; בשר טוב וטרי אינו זקוק לתבלינים.
(המגיד מדובנה)
לעשות – לתקן
״אשר ברא אלוקים לעשות״ (בראשית ב,ג). לא נאמר ״אשר ברא אלוקים ועשה״, אלא ״אשר ברא אלוקים לעשות״, לומר שהכול צריך תיקון.
(בראשית רבה)
תכלית הבריאה
אדם עלול לחשוב: כיצד דורשים ממנו לתקן ולהעלות את ענייני העולם, והלוא הקב״ה ברא את העולם כפי שהוא, וכיצד יבוא הוא וישנה את מה שברא הקב״ה? התשובה – ״אשר ברא אלוקים לעשות – לתקן״. הקב"ה ברא מלכתחילה את העולם כדי שהאדם יפעל ויתקן את הדרוש תיקון ויביא את העולם לידי שלמות.
(הרבי מליובאוויטש)
מאור פנים בשבת
״ויברך אלוקים את יום השביעי״ (בראשית ב,ג) – בירכו באור פניו של אדם, קידשו באור פניו של אדם. אינו דומה אור פניו של אדם כל ימות השבוע כמו שהוא בשבת.
(מדרש רבה)
פנים חדשות
הדין הוא שמברכים שבע ברכות בנישואין בשבעת ימי המשתה רק אם באו פנים חדשות, ואולם בשבת אין צורך בפנים חדשות, לפי שהשבת עצמה היא פנים חדשות. הטעם לזה הוא שבשבת מקבל כל אחד מְאור פנים אחר, והרי זה כמו פנים חדשות.
(שפת אמת) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
