חשוב להשמיע את הטיעונים הביטחוניים, אך הם צריכים לעמוד על בסיס הזכות הבסיסית שלנו על הארץ, בהיותה ארצו של העם היהודי
מדברים הרבה על קשיי ההסברה שלנו בעולם. בהחלט ייתכן שיש צורך בהפניית משאבים גדולים הרבה יותר לבניית מערך הסברה יעיל ומקצועי, שיעמוד בפרץ. ואולם אי-אפשר להתעלם משני מרכיבים המקשים מאוד על ההסברה.
הראשון הוא הנזק העצום שמעוללים גורמים מבית. מדהים לראות אנשים המבקרים ביד אחת את חוסר ההסברה, ובידם השנייה שופכים דלק על מדורת האנטישמיות. איך מצפים שהעולם ישתכנע שאנחנו נלחמים מלחמה צודקת מאין כמותה, כאשר אישי ציבור, אנשי אקדמיה, עיתונאים ופרשנים חוזרים שוב ושוב על המנטרה שזו מלחמה לצרכים פוליטיים.
מובן שהאמת הפוכה לחלוטין. כל אדם שפוי מבין שאין לנו ברירה אלא לחסל את מפלצת הרוע שנבנתה על גבולנו הדרומי, ושביצעה את הטבח המזוויע ביותר ביהודים מאז השואה. להפך, דווקא התוקעים מקלות בגלגלי המלחמה עושים זאת ממניעים פוליטיים, כדי לשלול מהממשלה את הישג הניצחון. אבל בינתיים הם גורמים נזק לא ישוער בעולם כולו.
תשובה לטענת ה'כיבוש'
המרכיב השני הוא ברמת הטיעונים. כאשר צד אחד עומד וטוען בנחרצות שזו ארצו ומולדתו, ושהוא חי בארץ הזאת מאות שנים (טענה שקרית כשהיא לעצמה, שכן ערביי הארץ רובם ככולם היגרו לכאן מהמדינות השכנות במקביל לעליית היהודים), ומולו אנחנו מתעטפים בטיעונים דיפלומטיים וביטחוניים – הטענות של הצד שכנגד נשמעות משכנעות יותר.
חשוב להשמיע את הטיעונים הביטחוניים, אך הם צריכים לעמוד על בסיס הזכות הבסיסית שלנו על הארץ, בהיותה ארצו של העם היהודי, שניתנה לו לנחלת עולם מאת בורא העולם.
אמת בסיסית זו כותב רש"י בתחילת פירושו לתורה, כשהוא מסביר מדוע היא נפתחת בסיפור הבריאה: "שאם יאמרו אומות העולם לישראל – ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בְרָאָהּ ונְתָנהּ לאשר ישר בעיניו. ברצונו – נְתָנָהּ להם, וברצונו – נְטָלָהּ מהם ונְתָנָהּ לנו".
בשם האמונה
יש החשים אי-נוחות לנוכח טיעונים המבוססים על אמונה ועל התנ"ך. הללו נראים בעיניהם כביכול תלושים מהשפה הדיפלומטית. אבל זו טעות קשה. אמונה היא כלי הסברה יעיל מאין כמותו. היא מבוססת על מה שיודע כל גוי שקרא תנ"ך מתורגם לשפתו. אלא שאנחנו צריכים להשמיע אותה בקול רם.
את משקלו המכריע של הטיעון המבוסס על אמונה הבין דוד בן-גוריון. בשנת תש"ז (1947) שיגר האו"ם לארץ ישראל ועדת חקירה, ובן-גוריון נשא לפניה נאום שבו דיבר על רציפות המסורת בעם ישראל, שבזכותה כל ילד יהודי יודע מתי יצאו אבותינו ממצרים, בדרכם לארץ ישראל. הוא ציין את ליל הסדר המסתיים בהכרזה: "השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל", כהוכחה לזיקה העמוקה של העם היהודי לארצו ולמולדתו.
את התביעה להקים בלב ארצנו 'מדינת פלסטינית' יש לדחות על הסף לא רק מנימוקים ביטחוניים (צודקים לחלוטין), אלא מהטעם הפשוט שארץ ישראל היא ארצו ונחלתו של העם היהודי, ואין בה מקום לישות ריבונית זרה. זו הארץ שלנו, 'פרום דה ריבר טו דה סי'.
.jpeg)
ארצנו ונחלתנו. עיר הקודש טבריה בצילום מלפני מאה וחמישים שנה
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
