חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:06 זריחה: 6:46 ד' בחשון התשפ"ז, 15/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2024
ערב ש"ק פרשת בראשית, כ"ה בתשרי ה'תשפ"ו (17/10/2025)

מדורים נוספים
שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2024
איך מנצחים במלחמת ההסברה
חדש על המדף
זעקת הנשמה נגד ה'כיבוש'
בריאת העולם
שבת בעלת חן מיוחד
מחול לצדיקים בגן העדן
מפיצים באהבה
ההלוואה הוחזרה באותו יום
רציתי לשאול
קיום נדרים
"כן, אנחנו של ישראל"

מס' 2024, ערב שבת-קודש פרשת בראשית, כ"ה בתשרי ה'תשפ"ו (17.10.2025)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

איך מנצחים במלחמת ההסברה

חשוב להשמיע את הטיעונים הביטחוניים, אך הם צריכים לעמוד על בסיס הזכות הבסיסית שלנו על הארץ, בהיותה ארצו של העם היהודי

מדברים הרבה על קשיי ההסברה שלנו בעולם. בהחלט ייתכן שיש צורך בהפניית משאבים גדולים הרבה יותר לבניית מערך הסברה יעיל ומקצועי, שיעמוד בפרץ. ואולם אי-אפשר להתעלם משני מרכיבים המקשים מאוד על ההסברה.

הראשון הוא הנזק העצום שמעוללים גורמים מבית. מדהים לראות אנשים המבקרים ביד אחת את חוסר ההסברה, ובידם השנייה שופכים דלק על מדורת האנטישמיות. איך מצפים שהעולם ישתכנע שאנחנו נלחמים מלחמה צודקת מאין כמותה, כאשר אישי ציבור, אנשי אקדמיה, עיתונאים ופרשנים חוזרים שוב ושוב על המנטרה שזו מלחמה לצרכים פוליטיים.

מובן שהאמת הפוכה לחלוטין. כל אדם שפוי מבין שאין לנו ברירה אלא לחסל את מפלצת הרוע שנבנתה על גבולנו הדרומי, ושביצעה את הטבח המזוויע ביותר ביהודים מאז השואה. להפך, דווקא התוקעים מקלות בגלגלי המלחמה עושים זאת ממניעים פוליטיים, כדי לשלול מהממשלה את הישג הניצחון. אבל בינתיים הם גורמים נזק לא ישוער בעולם כולו.

תשובה לטענת ה'כיבוש'

המרכיב השני הוא ברמת הטיעונים. כאשר צד אחד עומד וטוען בנחרצות שזו ארצו ומולדתו, ושהוא חי בארץ הזאת מאות שנים (טענה שקרית כשהיא לעצמה, שכן ערביי הארץ רובם ככולם היגרו לכאן מהמדינות השכנות במקביל לעליית היהודים), ומולו אנחנו מתעטפים בטיעונים דיפלומטיים וביטחוניים – הטענות של הצד שכנגד נשמעות משכנעות יותר.

חשוב להשמיע את הטיעונים הביטחוניים, אך הם צריכים לעמוד על בסיס הזכות הבסיסית שלנו על הארץ, בהיותה ארצו של העם היהודי, שניתנה לו לנחלת עולם מאת בורא העולם.

אמת בסיסית זו כותב רש"י בתחילת פירושו לתורה, כשהוא מסביר מדוע היא נפתחת בסיפור הבריאה: "שאם יאמרו אומות העולם לישראל – ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בְרָאָהּ ונְתָנהּ לאשר ישר בעיניו. ברצונו – נְתָנָהּ להם, וברצונו – נְטָלָהּ מהם ונְתָנָהּ לנו".

בשם האמונה

יש החשים אי-נוחות לנוכח טיעונים המבוססים על אמונה ועל התנ"ך. הללו נראים בעיניהם כביכול תלושים מהשפה הדיפלומטית. אבל זו טעות קשה. אמונה היא כלי הסברה יעיל מאין כמותו. היא מבוססת על מה שיודע כל גוי שקרא תנ"ך מתורגם לשפתו. אלא שאנחנו צריכים להשמיע אותה בקול רם.

את משקלו המכריע של הטיעון המבוסס על אמונה הבין דוד בן-גוריון. בשנת תש"ז (1947) שיגר האו"ם לארץ ישראל ועדת חקירה, ובן-גוריון נשא לפניה נאום שבו דיבר על רציפות המסורת בעם ישראל, שבזכותה כל ילד יהודי יודע מתי יצאו אבותינו ממצרים, בדרכם לארץ ישראל. הוא ציין את ליל הסדר המסתיים בהכרזה: "השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל", כהוכחה לזיקה העמוקה של העם היהודי לארצו ולמולדתו.

את התביעה להקים בלב ארצנו 'מדינת פלסטינית' יש לדחות על הסף לא רק מנימוקים ביטחוניים (צודקים לחלוטין), אלא מהטעם הפשוט שארץ ישראל היא ארצו ונחלתו של העם היהודי, ואין בה מקום לישות ריבונית זרה. זו הארץ שלנו, 'פרום דה ריבר טו דה סי'.


ארצנו ונחלתנו. עיר הקודש טבריה בצילום מלפני מאה וחמישים שנה

  ספרים

אגרות-קודש לג
מאת הרבי מליובאוויטש
בהוצאת קה"ת

כרך חדש בסדרת איגרותיו של הרבי, ובו המכתבים משנת תשל"ט. 412 עמ'. טל' 039606018.

תורה אור המבואר
בהוצאת מעיינותיך

כרך בראשית בסדרה שנייה של מאמרי חסידות מתורה אור ולקוטי תורה של רבנו הזקן, על פרשיות השבוע. 378 עמ'. הפצה: אור החיים.

רפואה בשבת
מאת הרב מרדכי ביסטריצקי
בהוצאת קה"ת

הלכות רפואה ופיקוח נפש מתוך שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, עם הערות וציונים. 2 כרכים. 700 עמ'. טל' 039606018.

דרך צלחה
מאת הרב גדעון-יעקב כץ
בהוצאת המחבר

הלכות להולכים בדרך, לטסים במטוסים, לשטים בספינות ולשוהים במלונות ובדירות נופש. 268 עמ'. [email protected].

  שלחן שבת

זעקת הנשמה נגד ה'כיבוש'

פירוש רש"י הראשון על התורה מציג את השאלה מדוע התורה נפתחת בסיפור הבריאה ולא במצווה הראשונה שניתנה לבני ישראל. התשובה: "משום 'כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם', שאם יאמרו אומות העולם לישראל 'ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים', הם אומרים להם – כל הארץ של הקב"ה היא... ברצונו נְתָנָהּ להם, וברצונו נְטָלָהּ מהם ונְתָנָהּ לנו".

טענת הזכות על ארץ ישראל משקפת טענה רוחנית. ארץ ישראל מייצגת שטח קדוש בעולם, וגם בני ישראל הם 'גוי קדוש'. וכשם שעל ארץ ישראל יש השגחה אלוקית תמידית, כך עם ישראל מחויב למשימה לקדש את העולם ולעשותו מעין 'ארץ ישראל'.

זעקת הנשמה

משימה זו עלולה לעורר טענה מצד הנשמה: אין היא רוצה לעסוק בקידוש הארציות והחומריות; כל רצונה לדבוק באלוקות! זעקתה של הנשמה מנוסחת ב'שיר השירים' (ה,ג): "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה?" – בקושי רב הצלחתי להיפטר מהקשרים השליליים שלי עם הגשמיות, ועתה עליי לחדש את המגע עימה?!

והיא מוסיפה וטוענת: "רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי, אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם?". הנשמה הצליחה להיטהר מהרע שדבק בה, אפילו הרע הבלתי-נמנע, כמו הרגליים המתלכלכות מעצם ההליכה על הארץ; והנה שוב מבקשים ממנה ללכת על הארץ – לעסוק בגשמיות. "הנח לי!", מתחננת הנשמה, "תן לי רגע אחד של דבקות באלוקות!".

תשובת הנביא

עונים לנשמה: לא! הקב"ה עצמו עומד ודופק בדלת, ואומר – הנה ילד יהודי שאינו יודע דבר על יהדות; לך ללמד אותו 'קמץ אלף אָ'! ובאשר לרצונך להישאר בדבקות רוחנית, על כך ענה ירמיהו הנביא לברוך בן-נריה (ירמיה מה,ד-ה):  "כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי אֲנִי הֹרֵס... וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת?!" – בית המקדש חרב, בני ישראל שרויים בגלות, ואתה חושב על רוח הקודש ונבואה?!

ואולם יש טענה עקרונית יותר: "ליסטים אתם". לכאורה הגשמיות היא נחלת הגויים, והיהודים צריכים להיות ממוקדים ברוחניות. כשהנשמה מתחילה לעסוק בקידוש הגשמיות זה בבחינת 'גזל'. ברכת "מטל השמיים" שניתנה ליעקב חלה על "מקרא ומשנה", ואילו עשיו זכה ל"טל השמיים" כפשוטו – "נטל עשיו חלקו העולם הזה ויעקב נטל חלקו העולם הבא"!

זו התכלית

גם הנפש הבהמית טוענת כלפי הנשמה – התמקדי בתורה ובתפילה ואל תתערבי בעניינים גשמיים. על כך התורה עונה: "בראשית ברא אלוקים", כל הארץ היא של הקב"ה ויש להפוך את כולה לקדושה.

ויתרה מזו, דווקא בגשמיות טמון "כוח מעשיו" של הקב"ה. הבריאה הגשמית נבראה בכוחו האין-סופי של הקב"ה, והתכלית היא שבני ישראל יהפכו את 'נחלת גויים' ל'ארץ ישראל' ולכלי לאלוקות.

(תורת מנחם, כרך י, עמ' 114)

  מן המעיין

בריאת העולם

השורש טוב

״וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד״ (בראשית א,לא). יש לתמוה: מכיוון שעל כל מה שנברא נאמר ״והנה טוב מאוד״, מנין אפוא בא הרע לעולם? אלא שורש הרע אינו רע כלל. להפך, שורשו ומקורו המחיה אותו הוא טוב, וכמאמר רז״ל (בבא בתרא טז) ״שטן ופנינה לשם שמיים נתכוונו״. ואולם כשהרע יורד למטה, על-ידי השתלשלות הדרגתית, נעשה מזה רע גמור.

(המגיד ממזריטש)

ההכרה ש'טוב מאוד'

אמרו חכמי האמת שהגשם עצמו אין לו חיוּת כלל, וכל חיותו היא מהשגחת הבורא. זה הפירוש ב״וירא אלוקים״, כשמכירים שכל דבר הוא השגחה אלוקית, כי אז הוא "טוב מאוד".

(עיטורי תורה)

מותרות מזיקים

״'טוב' – זה מלאך החיים; 'מאוד' – זה מלאך המוות" (בראשית רבה). אם נוטל אתה מכל דבר את הנחוץ באמת, הרי זה טוב, חיים. אבל אם זה 'מאוד' – אם אתה לוקח מנה גדושה, רודף אחרי מותרות, הרי זה מלאך המוות, המוריד אותך שאולה.

(עיטורי תורה)

תבלינים להפגת ריח

אמרו חז"ל ״סעודתך שהנאתך ממנה, משוך ידך הימנה״ (גיטין ע). רק בשר שאינו טרי מתבלים בתבלינים כדי להפיג את טעמו וריחו הרעים; בשר טוב וטרי אינו זקוק לתבלינים.

(המגיד מדובנה)

לעשות – לתקן

״אשר ברא אלוקים לעשות״ (בראשית ב,ג). לא נאמר ״אשר ברא אלוקים ועשה״, אלא ״אשר ברא אלוקים לעשות״, לומר שהכול צריך תיקון.

(בראשית רבה)

תכלית הבריאה

אדם עלול לחשוב: כיצד דורשים ממנו לתקן ולהעלות את ענייני העולם, והלוא הקב״ה ברא את העולם כפי שהוא, וכיצד יבוא הוא וישנה את מה שברא הקב״ה? התשובה – ״אשר ברא אלוקים לעשות – לתקן״. הקב"ה ברא מלכתחילה את העולם כדי שהאדם יפעל ויתקן את הדרוש תיקון ויביא את העולם לידי שלמות.

(הרבי מליובאוויטש)

מאור פנים בשבת

״ויברך אלוקים את יום השביעי״ (בראשית ב,ג) – בירכו באור פניו של אדם, קידשו באור פניו של אדם. אינו דומה אור פניו של אדם כל ימות השבוע כמו שהוא בשבת.

(מדרש רבה)

פנים חדשות

הדין הוא שמברכים שבע ברכות בנישואין בשבעת ימי המשתה רק אם באו פנים חדשות, ואולם בשבת אין צורך בפנים חדשות, לפי שהשבת עצמה היא פנים חדשות. הטעם לזה הוא שבשבת מקבל כל אחד מְאור פנים אחר, והרי זה כמו פנים חדשות.

(שפת אמת)

  אמרת השבוע

שבת בעלת חן מיוחד

בנו הצעיר של ה'צמח צדק' מליובאוויטש היה רבי שמואל, שלימים מילא את מקומו. כשהיה ילד כבן חמש-שש אהבו החסידים להשתעשע עימו, לשאול אותו שאלות שונות וליהנות מתשובותיו השנונות.

פעם אחת שאלו חסיד אחד: "מה עניינה של שבת בראשית?".

השיב הילד: "חסידים יודעים מה משמעותה של שבת בראשית, ואילו אחרים אינם רוצים לדעת. לשבת בראשית חן מיוחד".

כשסיפרו לאביו את דברי הילד הגיב ואמר: "חן הוא מתנה מלמעלה, דבר שניתן ב'אתערותא דלעילא' (התעוררות מלמעלה). אבל חן רגיל הוא 'אתערותא דלעילא' שבאה אחרי 'אתערותא דלתתא' (התעוררות מלמטה), ואילו 'חן מיוחד' משמעותו – 'אתערותא דלעילא' שבאה מצד עצמה".

  גאולהפדיה

מחול לצדיקים בגן העדן

גַּן הָעֵדֶן. בתחילת הבריאה היה אדם הראשון בגן העדן, כמו שנאמר: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹקִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר" (בראשית ב,ח), ואחרי חטא עץ הדעת גורש ממנו.

בסיום מסכת תענית נאמר: "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן". הרבי מליובאוויטש מסביר את עניינו של גן העדן בעת הגאולה (התוועדויות תשד"מ כרך ד, עמ' 2444):

"כאשר נברא העולם – נברא גם 'גן עדן', כחלק ממציאות העולם, כמסופר בפשטות הכתובים, ושם היה מקומו של אדם הראשון... ומזה מובן שכאשר יתוקן החטא ומציאות העולם תחזור לשלמותה, כפי שהייתה בהתחלת הבריאה... – הרי לא ייתכן לומר שהמציאות של 'גן עדן' תתבטל מן העולם! דבר הכי מופרך: וכי מפני שיתבטל החטא תתבטל המציאות של 'גן עדן'?!...

"אדרבה: מכיוון שלעתיד לבוא יהיה העולם בתכלית השלמות, באופן נעלה יותר מהשלמות שהייתה בתחילת הבריאה – הרי בוודאי שיהיה בו גם המקום של 'גן עדן', שהוא החלק הכי מובחר ושלם שבמציאות העולם, ולא עוד אלא שגם המקום ד'גן עדן' יהיה נעלה יותר מכפי שהיה בתחילת הבריאה...

"על-פי זה מובן בפשטות... מה שכתוב 'עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים... בגן עדן': גם לעתיד לבוא, בעולם התחייה, יהיה המקום של 'גן עדן' במציאות העולם, ושם תהיה השלמות הכי נעלית שבעולם התחייה – כשם שהיה בתחילת הבריאה, ואדרבה, באופן נעלה יותר".

מפיצים באהבה

עמוס מריני

בן 58

תושב באר-שבע

עובד בעיריית באר-שבע ומפיץ את 'שיחת השבוע' לבתיהם של 120 אנשים בשבוע.

מאז שחזרתי בתשובה, לפני יותר מעשרים שנה, קיבלתי עליי את המשימה להיות ממזכי הרבים, ולהביא את עלוני השבת לעוד אנשים. עם השנים רשימת ה'מנויים' שלי גדלה, וכיום אני מפיץ בכל שבוע ל-120 בתים.

בית חב"ד בעיר מביא אליי את החבילה, ואני מסדר את העלונים בשקיות, ועובר בית-בית ומחלק. את כל זה אני עושה בעצמי, ולכן אם אני טס לחו"ל ומעביר את התפקיד לאחרים, תמיד יש מי שלא קיבלו, והם אומרים לי שבלי זה השבת שלהם אינה שלמה.

יש כמה בניינים שבהם אני עולה במדריגות ומניח את העלונים ליד הדלת, וכל השאר הם בתים פרטיים, ואני שׂם את השקית בגינה. ברוך השם שיש לי הזכות הזאת!

  מעשה שהיה

ההלוואה הוחזרה באותו יום

"מאה נפוליון זהב?", התפלא ר' יחיאל למשמע הבקשה. "וכי סבור אתה שגיסי מלווה סכומים שכאלה? ואפילו כן, כיצד תוכל להחזיר חוב גדול כל-כך?"

"אני מסופק מאוד אם גיסי יוכל להלוות לך סכום גדול כל-כך", אמר ר' יחיאל-פישל לינדר ליהודי שנכנס לחנותו באותו בוקר.

ר' יחיאל עלה לארץ ישראל בעקבות חמיו, הרב צבי-יהודה לדרברג, שעלה ארצה בשנת תרל"ד (1874). בירושלים עשה ר' יחיאל את תורתו קבע ומלאכתו עראי. הוא התפרנס מחנות למכשירי כתיבה, ליד שער יפו, שאותה ניהל עם גיסו, ר' יצחק חגיז.

ואולם לא עסקיו הם שהיקנו לו שם בירושלים אלא אישיותו המיוחדת והיותו מדמויות הפאר של העיר ומנקיי הדעת שבה. תפילתו הייתה נאמרת בדבקות ובמתיקות מיוחדת, עד שכל מי ששמע אותה נשבה בקסמה. תושבי העיר העריכו את טוהר מידותיו ואת מסירותו לענייני הכלל, ובמיוחד את תפקידו כממונה בכולל ורשה.

ביתו ידע עוני ומחסור, ואולם ר' יחיאל סירב בכל תוקף ליהנות מכספי הכולל. פעם אחת, כאשר לא היה לו אפילו לצורכי השבת, ביקשה ממנו רעייתו כי ייטול הלוואה של ארבעה שילינגים מכספי הכולל. "חס ושלום", הגיב, "כסף זה פסול בעבורי. פני אל שכנתנו, היא בוודאי תשמח לעזור לנו במצוקתנו".

בשנת תרנ"ה (1895) היה ר' יחיאל ממייסדי שכונת 'נחלת יעקב' בירושלים, שנודעה בשם 'בתי ורשה'. הוא עצמו הניח את אבן הפינה, ולסגולה הניח תחתיה שני מטבעות זהב מסוג 'נפוליון', הטמונים שם עד היום.

ר' יחיאל אהב לעשות מעשי חסד ולא חסך מאמץ או נרתע ממכשול. הוא היה נכון לכל פעולה, אף אם נראתה רחוקה מהישג יד, כפי שקרה בסיפור שלנו.

ר' נתנאל כהן היה אחד מתושבי ירושלים העתיקה. בתו הבכורה הגיעה לפרקה זה כבר, אך כדי להשיאה נדרש לשלם נדוניה בסך מאה נפוליוני זהב. הוא החליט לבקש הלוואה מר' יצחק חגיז.

חגיז היה חסיד חב"ד שעלה מוויטבסק לירושלים ונשא אף הוא את בתו של הרב צבי-יהודה לדרברג. מפני סיבה מסוימת אימץ לעצמו שם משפחה של שכניו. הוא היה ממייסדי שכונת ימין משה והתגורר בה עד מותו.

נוסף על שותפותו בחנות שניהל עם גיסו ר' יחיאל עסק ביבוא נייר ומוצרי כתיבה, והקים את 'הוצאת יצחק חגיז', שהדפיסה גלויות ומזכרות מנופי ארץ הקודש. הוא היה בעל אמצעים.

כאשר נכנס ר' נתנאל לחנות מצא בה את גיסו של חגיז, ר' יחיאל. "מאה נפוליון זהב?", התפלא ר' יחיאל למשמע הבקשה. "וכי סבור אתה שגיסי מלווה סכומים שכאלה? ואפילו כן, כיצד תוכל להחזיר חוב גדול כל-כך?".

ר' נתנאל השפיל את עיניו. "אשעבד בעבור ההלוואה את מענקי ה'כולל' והם יהיו משכון להלוואה".

חיוך של מבוכה עלה על פניו של ר' יחיאל. "גם אם תשעבד את כל המענקים, הם לא יגיעו אפילו לרבע מהסכום שאתה מבקש ללוות. כיצד אפנה אל גיסי בבקשה שכזאת?".

ר' נתנאל עמד נבוך ולא ידע מה להשיב. ר' יחיאל ראה את המצוקה הגדולה שבה הוא שרוי ואת דאגתו לבתו הבוגרת וריחם עליו.

"לך בבקשה אל הכותל המערבי ושפוך שם את ליבך לפני ה' שיצליח את שליחותי", הפתיע את ר' נתנאל. "כשגיסי ישוב לחנות אעשה כל שביכולתי לעזור לך. אני מבטיח".

בלי להתמהמה יצא ר' נתנאל מהחנות ופנה היישר אל הכותל המערבי. שם שטח תפילות מעומק הלב וביקש שהקב"ה יצליח בידו לחתן את בתו בכבוד.

באותה שעה בדיוק שב ר' יצחק חגיז לחנותו. ר' יחיאל ניגש אליו וסיפר לו על בקשתו של ר' נתנאל. ר' יצחק הרגיש כי עז רצונו של גיסו שייענה בחיוב לבקשה.

"אתה באמת ובתמים חושב שעליי להיענות לבקשה מופרזת כזאת ולהלוות מאה נפוליוני זהב?!", תמה חגיז.

"כן!", השיב ר' יחיאל. "ראוי הוא ר' נתנאל שלא תשיב פניו ריקם, ובמיוחד כשלפנינו מצווה חשובה של הכנסת כלה. סמוך ובטוח אני שהקב"ה, אשר לו הכסף והזהב, ישיב לך כגמולך".

ר' יצחק העריך מאוד את גיסו והשתכנע. הוא הוציא מהקופה מאה נפוליוני זהב ומסרם לגיסו. זה לא המתין עד שר' נתנאל יחזור ורץ לכותל. שם מצא את האיש עדיין עומד ומתפלל בדמעות. בלי להרבות מילים תחב לידו את צרור הכסף.

פניו של ר' נתנאל הוארו. דמעות שמחה נצצו בעיניו. "אשריך ר' יחיאל שזכית להצליח בשליחותך, ואשרי ר' יצחק חגיז שיודע להקדיש את כספו למטרות קדושות ונעלות".

לא עברו אלא שעות אחדות וברכתו של ר' יחיאל התקיימה במלואה. נציג הקונסוליה האוסטרית נכנס לחנות וביקש להזמין כמות גדולה במיוחד של סחורה. העסקה הייתה מוצלחת כל-כך, עד שהרווח ממנה עלה על סכום ההלוואה שנמסר לר' נתנאל!

(על-פי 'איש חסד בירושלים')

  רציתי לשאול

עם הרב אפרים דמיחובסקי

משגיח ומשפיע בישיבת 'תומכי תמימים' כפר חב"ד

מה משמעות הפתגם החסידי 'כפי שהאדם מעמיד עצמו בשבת בראשית כך תתנהל השנה כולה'?

יש בזה כמה רבדים. שבת בראשית היא השבת הראשונה שאחרי מועדי חודש תשרי, ובמובן מסוים היא ההתחלה של החזרה לשגרה. לכן היא הגשר בין ההתעלות הרוחנית שחווינו בחגי תשרי לבין ימות השנה הרגילים.

לגשר הזה חשיבות רבה, כי בלעדיו עלול להתקיים נתק בין הרגעים המרוממים של חגי תשרי לבין שאר ימות השנה. והלוא כל התכלית היא להביא את האור וההתעלות של החגים ואת כל ההחלטות הטובות שקיבלנו לתוך ההתנהלות השגרתית במשך כל השנה.

תופעה זו יכולה להתקיים גם במהלך השנה. לעיתים יהודי נמצא בסיטואציה שמביאה אותו להתעלות רוחנית גבוהה, אבל אחר-כך הוא חוזר להתנהלותו הרגילה, בלי שיישאר רושם מאותה התעלות. זה האתגר הגדול – לחבר את ההתעלות של חגי תשרי לאורח החיים השגרתי שלנו, ולכן שבת בראשית חשובה כל-כך.

ברובד עמוק יותר, הרבי מליובאוויטש מסביר (תורת מנחם תש"ן, כרך א, עמ' 289) שענייני חודש תשרי הם במדריגה עליונה לאין ערוך משאר ימות השנה, ומצד עצמם אין להם קשר לימי החולין הרגילים. ובזה מעלתה של שבת בראשית שהיא בבחינת 'ממוצע המחבר' (מתווך, מקַשֵר) בין העניינים הנעלים של חודש תשרי לבין כל השנה.

ובפשטות, כשיהודי מתנהג בשבת זו במתכונת עליונה ומרוממת יותר, כשהוא מתפלל אחרת, עורך את סעודות השבת בצורה טהורה יותר, מנצל יותר את השבת לענייני תורה וקדושה, וכל זה מתוך שמחה והתעלות הרוח – הוא פועל שהעניינים שזכה להם בכתיבה ובחתימה לשנה טובה ומתוקה יירדו באמת לתוך גדרי העולם הזה.

  פינת ההלכה ומנהג

הרב חיים הלל רסקין

קיום נדרים

שאלה: כמה זמן לאחר שנדרתי צדקה אני מחויב לשלם?

תשובה: שלמה המלך אומר בקהלת: "טוב אשר לא תידור משתידור ולא תשלם". כלומר, מי שנדר, חייב למהר ולקיים. חז"ל מזהירים בעונשים חמורים על מי שאינו משלם, ובספר חסידים נאמר שכאשר אדם נודר לצדקה – נברא מלאך שממתין לקיום הנדר.

בקרבנות נפסק: מי שנדר להביא קרבן ולא הביאו ברגל הראשון – ביטל מצוות עשה. ואם עברו שלושה רגלים – עובר גם על הלאו של 'בל תאחֵר'.

בצדקה החובה חמורה יותר: הגמרא אומרת שהאיסור חל מייד, כי עניים יש תמיד. הראשונים נחלקו אם הלאו חל רק אחרי שלושה רגלים או מייד. הרמב"ם פסק שגם כשאין עניים זמינים – צריך להפריש את הכסף ולייעדו לצדקה. כך נפסק גם בשולחן ערוך.

בימינו, כאשר רוב הנדרים ניתנים לקרן צדקה, כותב הרמ״א: די להודיע לגבאי שהוא יכול לבוא לקחת כשצריך, ועד בואו אין איסור. אבל עצם האחריות תמיד מוטלת על הנודר, גם אם הגבאים שכחו לגבות ממנו.

דין זה כולל גם נדרים לבית הכנסת ולתחזוקתו. לכן נכון להפריש את הכסף מייד. יש מהפוסקים שהמליצו לומר מראש 'בלי נדר', כדי להימנע מחשש 'בל תאחר'.

ומעשה רב: בעל 'תרומת הדשן' לא היה טועם מאומה בצאת יום הכיפורים, עד שהיה פורע את כל נדריו והתחייבויותיו.

מקורות: קהלת פ"ה פ"ג-ד. גמ' נדרים ט; שבת לב,ב. ספר חסידים תתרנט. פלא יועץ כו ערך נדרים. ערוה"ש סי' רנז ס"א. רמב"ם מתנות עניים פ"ח. רמ"א יו"ד רנז ס"ג. ש"ך שם סק"ו. ספה"מ לרמב"ם ל"ת קנז. הדרת קדש ע' ט.

  חיים יהודיים

"כן, אנחנו של ישראל"

השוטר במשטרת שדרות שנפצע אנושות בשמחת תורה לפני שנתיים מספר על הרגעים המצמררים שבהם זחל פצוע, על הילדה ששאלה אותו 'אתם של ישראל?', ועל האמונה שמחזקת אותו בכל יום

תעודת זהות. רמי כהן, סייר במשטרת שדרות, תושב העיר, בן 58. נשוי ואב לארבעה, שירת בגולני ובהמשך השתלב במשטרת שדרות במגוון תפקידים. נפצע אנושות במתקפה הרצחנית בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, וניצל בנס מופלא.


"שמעתי צעקה: 'רמי, אל תלך! מחבלים!'". רמי כהן

משפחה. אני משמש שוטר במשטרת שדרות למעלה משלושים שנה. טיפלתי בפשיעה, בתפקידי ליבה, ובהצלת חיים. אני מאוד מחובר לעיר הזאת ולתושביה, שבה חיים כולנו כמשפחה אחת.

חופשה. שבוע לפני החג אמרו לי המפקדים: בשבוע הבא חול המועד, צא לחופשה. כל חיי בשדרות לא קיבלתי אף פעם חופשה בימים האלה. שמחתי על ההזדמנות. זה היה בשבילי כמו אוויר לנשימה.

החלטה. ברבע לשש בבוקר שמחת תורה נשמעו דפיקות בבית. ראש המשמרת, אליהו הרוש הי"ד, שנרצח באותו בוקר, בא לקחת את בני השוטר למשמרת שגרתית. בצומת יד מרדכי בני ביקש לרדת, כי זה היעד שבו היה אמור לשרת, אבל אליהו התעקש להוריד אותו דווקא בתחנת אשקלון. הם התווכחו קצת, אבל ראש המשמרת קבע. אליהו חזר לתחנה בשדרות, נלחם במחבלים, והקריב את חייו כדי להגן על חבריו. בצומת יד מרדכי, שבו היה אמור לרדת בני, הייתה פשיטה של מחבלי חמאס, וכך ניצלו חייו!

בתפילה. זמן קצר אחרי צאת הבן, התחיל מבול של 'צבע אדום'. יצאתי להתפלל חמוש בנשק, תופס מחסה מדי פעם מפני הטילים. כשהגעתי לכביש המחבר את שדרות החדשה לישנה, ראיתי אדם צועד עם טלפון. ביקשתי ממנו את המכשיר. חייגתי לתחנה ושאלתי אם צריך עזרה. אמרו לי שאין צורך. המשכתי לבית הכנסת 'מגן אברהם' והתחלתי להתפלל. פתאום נשמעו צרורות מכיוון תחנת המשטרה. החלטתי לצאת ולראות מה קורה שם.

ילדים. שמעתי צעקה: "רמי, אל תלך! מחבלים!". היו שם קב"ט העיר, מפקד המחוז ומתי צרפתי, קצין אג"ם. מתי אמר לי: תחפה עלינו מימין. חתרתי למגע עם המחבלים. הגענו לכניסה הראשית לתחנה, שבה עמדו שני רכבים צמודים. הכנסתי את הראש לרכב השחור, ראיתי אישה ללא רוח חיים במושב הקדמי. צעקתי: משטרה, יש לנו פה אישה הרוגה. ואז מאחור, מתוך שמיכה, צעקו שני ילדים קטנים: 'אתם משטרה? אתם של ישראל? קחו אותנו!'. הלב נקרע, אמרתי להם: ניקח אתכם.


"התחלתי לזחול. חטפתי שני כדורים במותן ואחד בחזה"

פציעה. עמדתי באמצע, ירי מטורף מכל הכיוונים. התחלתי לזחול. פתאום הרגשתי שחטפתי שני כדורים במותן ואחד בחזה. הגעתי בזחילה עד הרכב, ומשכו אותי אל מתחת למנוע. הציל אותי לוחם ימ"מ שזיהה את הצלף על הגג שרצה לעשות לי וידוא הריגה. הוא ירה לעברו ופגע באצבעותיו שאחזו בנשק.

חברים. כשאני שוכב פצוע ומדמם מתחת לרכב אני שומע את המתרחש בתחנה, על חבריי הטובים שנפלו. שמעתי שוטר מדווח שמות של הנופלים, עוד ועוד שמות. אלה אנשים שעבדתי איתם, אחים!

ניסים. באמצעות ניידת טיפול נמרץ של מד"א, ממוגנת ירי, הצליח הצוות הרפואי לחלץ אותי ולהעביר אותי לנקודת חבירה עם צוות ניידת טיפול נמרץ נוספת. במהלך הפינוי שלי מצבי הידרדר מאוד. פרמדיקית החליטה לבצע בי ניתוח במהלך הנסיעה והצליחה לייצב את מצבי. הייתי מורדם ומונשם והובלתי מיד לחדר הטראומה. קיבלתי את החיים במתנה מבורא עולם.

אמונה. בתקופה הראשונה היה קשה לי לישון. הכול היה חוזר בראש כל הזמן. אבל נאחזתי באמונה בקב"ה. אני לא נשבר. יודע שיש השגחה עליונה. אני אדם מאמין מאוד, חזרתי לעבודה בהגבלה בינתיים, כדי להוסיף לחיות.

עם ישראל. השאלה של הילדה הקטנה 'אתם של ישראל?' נחקקה בליבי. כן, אנחנו של ישראל! עם ישראל חי וקיים, ומשם ממשיכים רק למעלה. האמונה מחברת אותנו, התורה מחיה אותנו. כשנאחזים בבורא עולם הכול נראה אחרת.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)