שאלה: מדוע נוהגים להזכיר נשמות בימים טובים דווקא, ומה הם המנהגים בזה?
תשובה: אמרו חז"ל: "'כפר לעמך ישראל' – אלו החיים, שמתכפרים בממונם; 'אשר פדית' – אלו המתים, שמתכפרים בממון החיים". מכאן המנהג להזכיר נשמות ביום הכיפורים.
כך נהוג גם בחגים, אף שהיו ראשונים שסברו שאין להזכיר נשמות ביום טוב. ה'לבוש' מסביר שבחו״ל נוהגים להזכיר נשמות בכל יום טוב שקוראים בו את פרשת "כל הבכור" (דברים טו,טז), מפני שנאמר שם "איש כמתנת ידו", ומזכירים את הנשמות עם נתינת הצדקה. בספר 'קב הישר' נכתב שבכל רגל מתאספות נשמות האבות והצדיקים בבית המקדש של מעלה, ולכן מזכירים נשמות, כדי שזכותם תגן עלינו ועל זרענו.
האשכנזים נוהגים להזכיר נשמות ולידור צדקה בעד המתים אחרי קריאת התורה, קודם תפילת מוסף – ביום הכיפורים, בשביעי של פסח (ובחו"ל: באחרון של פסח), בשבועות (בחו"ל ביום השני) ובשמיני עצרת. הספרדים נוהגים לומר 'השכבה' בימים טובים ובעוד הזדמנויות, בעת הקריאה בתורה, ולידור לצדקה בעבור הנפטרים.
מי שהוריו חיים – יוצא מבית הכנסת (ונוהגים גם לסגור את הדלתות). אבלים בתוך י״ב חודש נשארים בפנים, אך אינם אומרים את הנוסח (ויש שנהגו לצאת).
ברבות מעדות אשכנז נהוג להזכיר נשמות בשם האב דווקא, אך יש מהן, וכן מנהג חב"ד, הנוהגות להזכיר בשם האם דווקא, וכן מנהג הספרדים.
מקורות: ר"ה טז,א. ספרי ס"פ שופטים, ופסיקתא שם. טושו"ע או"ח סי' תרכא ס"ה־ו, ונו"כ. שו"ע אדה"ז שם סי"ד. רמ"א סי' קיא ס"א. לבוש סי' תצ ס"ט. קב הישר פפ"ו. גשר החיים פל"א. נטעי גבריאל הל' אבילות ח"ב פע"ח־ט. וש"נ. ספר המנהגים – חב"ד ע' 59. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'הזכרת נשמות' – ח"ח ע' תרג ואילך. מדריך בי"ד רבני חב"ד באה"ק ליום הכיפורים תשפ"ו פ"ה סל"א ואילך וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
