התורה מקיפה
בכל ימות החג אנו עושים הקפות סביב לתורה, ואנו מתפללים לשנה טובה, ואחרי הושענא רבה, כשאנו בטוחים בגמר החתימה הטובה, התורה מקיפה אותנו ומבקשת מאיתנו לקיים אותה כהלכתה.
(תפארת שלמה)
הצלחת האב
בהקפות שמחת תורה אנו אומרים ״אנא ה׳ הצליחה נא״. אנחנו מתפללים אל ה' יתברך שתהיה לו הצלחה, כי הוא אבינו. ומהי הצלחת האב? הווי אומר כשיש לו נחת מבניו.
(רבי יחזקאל מקוזמיר)
התורה איננה כבדה
בהקפות שמחת תורה היה רבי משה מצ׳ורטקוב מחזיק את ספר התורה הכבד בזרועותיו ורוקד עימו כל הזמן. שאלו חסיד אחד: שמא כבד הספר? השיב האדמו״ר: לא, התורה, כשמחזיקים בה, איננה כבדה.
אין חשבון
המנהג בשמחת תורה שאין מספר לעולים לתורה, מפני שהמשכת היום היא מבחינת האור המקיף הכללי של התורה, וממילא אין גבול וחשבון.
(ילקוט למועדים)
כל ישראל
התורה מסתיימת ב״לעיני כל ישראל״, ו'ישראל' ראשי תיבות "יש שישים ריבוא אותיות לתורה". לכן כל אחד ואחד מישראל מהדר לעלות לתורה ביום זה.
(ילקוט יצחק)
מדוע לא נספד
בעיר יקטרינוסלב נפטר בימי מלחמת העולם הראשונה רב חשוב, ורבנים מכובדים מפליטי המלחמה באו להלוויה. רב העיר, רבי לוי-יצחק שניאורסון, חשש שאם ייתנו לכל הרבנים להספיד את הנפטר, תתעכב הקבורה שעות רבות. קבע הרב שרק אחד יספיד, ואמר בחיוך: "מדוע לא נודע מקום קבורתו של משה? אלא חששו שאם שישים ריבוא מישראל היו מתחילים להספידו, לא היה מובא לקבורה עד היום הזה!".
השער החמישים
אמרו רז״ל: ״חמישים שערי בינה נבראו בעולם, וכולם ניתנו למשה, חסר אחד״. ואולם מכיוון ש״גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם״, הרי בשעת הסתלקותו של משה השיג גם את שער החמישים.
(המגיד ממזריטש)
הנשמה רוצה לשמוח
הנשמה היא חלק א-לוה ממעל, וכשהיא רואה את האורות הקדושים שנוצרו מהמצוות שקיימו יהודים מראש השנה עד שמיני עצרת, היא רוצה לשמוח, אך היא קשורה לגוף. לכן באה מצוות 'ושמחת בחגך', ואין שמחה אלא בבשר ויין. הגוף שמח בדברים חומריים, והנשמה – בדברים הרוחניים.
(לקוטי יצחק) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
