בשמחת תורה קוראים את פרשת וזאת הברכה: "וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה... לִפְנֵי מוֹתוֹ". הפטרת החג היא בתחילת ספר יהושע: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה'...". נשאלת השאלה, הלוא שמחת תורה זה זמן של שמחה, ומדוע קוראים בו תכנים שהם ההפך משמחה, העוסקים במותו של משה רבנו?
המפתח להבנת הדברים טמון במנהג קריאת ההפטרה, ובנסיבות שבהן נוצר. השלטונות גזרו איסור על קריאה בתורה בציבור. כתחליף לכך נתקנה קריאה בספרי הנביאים, ונבחרו הפטרות המקבילות לתוכן הפרשה.
מעלת ההפטרה
גם כשנתבטלה הגזירה נמשכה תקנת הקריאה בהפטרה, והעלייה לתורה ל'מפטיר' נחשבת חשובה ביותר (אדמו"רי חב"ד נהגו לעלות ל'מפטיר'). הדבר מצביע על המעלה הרוחנית המיוחדת של ההפטרה, שאף שנתקנה כתחליף לקריאת התורה, בשל הגזירה – יש בה יתרון גדול.
בתורת החסידות מוסבר שדווקא בזמן של גזירות, כשיש 'העלמות והסתרים' על אורו של הקב"ה, מתעורר כוח מסירת הנפש של היהודי, שאינו מתגלה בשגרה.
החכם אינו מסתנוור
למעשה, תכליתם של ההעלמות וההסתרים היא להביא את הגילוי. הקב"ה מסתתר מאיתנו כדי שנחפש אותו. משל לדבר: כשאדם מוזמן אל המלך, תחילה הוא עובר דרך החצר, אחר־כך נכנס לארמון ועובר דרך טרקלינים ואולמות שבהם הוא רואה את הפקידים והשרים, ורק לאחר מכן מתקבל אצל המלך עצמו.
לעיתים, מרוב התפעלות מחצר המלך או מההיכלות המפוארים, עלול האורח לשקוע לחלוטין בהתלהבות הזו ולא להמשיך הלאה... ואולם אדם חכם אינו מסתנוור משלבי הביניים אלא הוא חדור מטרה להגיע אל המלך עצמו, ודווקא הניסיונות להסיח את דעתו מגבירים את נחישותו להגיע אל המלך.
לראות את הניסים
בחייו של משה רבנו השפעתו הייתה גלויה: המן ירד בזכותו, ואפילו הבאר וענני הכבוד חזרו לאחר מות אהרון ומרים – בזכות משה. ואילו לאחר מות משה השתרר מצב של 'העלם והסתר'. לכן ציווה הקב"ה את יהושע "חֲזַק וֶאֱמָץ" (יהושע א,ו), שלא יתפעל מההעלם והסתר, ואדרבה – יתחזק ביתר שאת, מפני שדווקא במצבים של חשיכה רוחנית מתגלה כוח מסירת הנפש ומשיגים את ה'מלך' בעצמו.
זה נכון לכל זמן שיש בו 'העלמות והסתרים'. גם עכשיו יש ניסים, אלא שהם מסתתרים מאחורי תהליכים טבעיים, בבחינת "אין בעל הנס מכיר בניסו" (נידה לא,א). בבוא יום שמחת תורה אפשר לפרוץ את כל המחסומים, ולהפיק מההעלם את התכלית הטובה שבו. לכן קוראים את פרשת "וזאת הברכה... לפני מותו" ומפטירים "ויהי אחרי מות משה עבד ה'", להורות שגם במצב כזה צריכים להתחזק, 'חזק ואמץ', וכך משיגים את ההשפעות הרוחניות של שמחת תורה.
(תורת מנחם, כרך יג, עמ' 49,52) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
