מַיִם. על השמחה נאמר שהיא 'פורצת גדר', וממילא בכוחה לפרוץ גם את גדרי הגלות ולהביא את הגאולה. החג שמייצג את השמחה הוא חג הסוכות, והשמחה הגדולה ביותר הייתה שמחת בית השואבה, הקשורה לניסוך המים שהיה מתקיים בחג, נוסף על ניסוך היין שהיה מתקיים כל השנה.
יין ומים מסמלים שתי גישות כלליות בעבודת ה'. היין, שיש בו טעם, מסמל עבודת ה' שבאה מתוך הבנה וידיעה. לעומתו, מים, שאין בהם טעם, מסמלים עבודת ה' הנובעת מקבלת עול, מהתבטלות לקב"ה שלמעלה מכל שכל והבנה. מטבע הדברים, כשאדם פועל מתוך הבנה וידיעה, הוא מרגיש יותר שמחה והנאה, ואילו כשהוא פועל מתוך קבלת עול, אין בזה שמחה מרובה כל-כך. אם כן, למה השמחה הגדולה של שמחת בית השואבה קשורה בניסוך המים (שמסמלים קבלת עול והתבטלות) דווקא ולא בניסוך היין (שמסמל הכרה והבנה)?
כאן אנו מגיעים למהותה האמיתית של שמחת בית השואבה. כדי שהשמחה תהיה בלתי-מוגבלת באמת – צריכה גם סיבת השמחה להיות בלתי-מוגבלת. שמחה אמיתית ובלתי-מוגבלת יכולה לפרוץ דווקא כאשר מתעלים מעל השכל וההבנה. לכן ניסוך המים דווקא הביא את השמחה הגדולה ולא ניסוך היין. כי כשיהודי מתעלה מעל מגבלות שכלו ומגיע לעבודת ה' בבחינת 'מים', בקבלת עול שלמעלה מכל שכל והבנה – או-אז הוא מתקשר עם הקב"ה עצמו, ומגיע לשמחה בלתי-מוגבלת באמת. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
