עם הרב שניאור גלוכובסקי
מנהל בית חב"ד קריית הלאום, ראשון-לציון
אני אומר 'על חטא' ביום הכיפורים, אבל מרגיש שעדיין יש לי משיכה לחטא ואינני מתחרט עליו באמת.
קודם כול נדרשת מאיתנו עבודה נפשית, כהכנה ליום הכיפורים. לשם כך ניתנו לנו ימי חודש אלול ועשרת ימי תשובה, כדי שנתרומם למדריגה רוחנית גבוהה יותר ונפנים באמת שעלינו לעזוב את דרך החטא, ואז לא נסתפק במלמול מילות 'על חטא'.
באחת משיחותיו הרבי מבאר את המאמר של רבי עקיבא בסיום מסכת יומא "מה המקווה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל". לכאורה מה הקשר של הטהרה שבאה מהקב"ה למקווה?
אלא שבטומאות יש כל מיני דרגות של טומאות. יש טומאה שטבילה במקווה יכולה להסיר, ויש טומאה חמורה, כמו טומאת מת, שהמקווה אינו מועיל וצריך דווקא הזאה של 'מים חיים'. ואולם גם מי שטמא טומאה חמורה, עולה לו הטבילה במקווה כדי להוריד את הטומאה הקלה יותר.
זה החידוש של רבי עקיבא: יהודי לפעמים אומר לקב"ה, אני יודע שיש אצלי חלקים שבהם אינני יכול להשתנות. אומרים לו שהקב"ה הוא כמו מקווה – עשה תשובה על מה שאתה יכול; תשתחרר מהדברים היותר חמורים, שבכוחך לעזוב אותם, והקב"ה מקבל גם את התשובה החלקית הזאת.
לפעמים עצם העלאת זיכרון החטא עלולה להשיג תוצאה הפוכה, ולעורר משיכה אליו. לכן יש דרך של תשובה שבה לא מתעסקים בחטאים המוגדרים, אלא מקבלים עול מלכות שמיים, מתוך החלטה נחושה לעשות את רצון ה' ולא לעבור על מצוותיו.
על הפסוק (ישעיה נב,ב) "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי" נאמר בזוהר: "כתרנגול זה". נסו לנקות תרנגול שהתפלש בעפר; לא תצליחו. אבל כשהוא קם ומתנער – הוא מתנקה בבת אחת! | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
