בדברי התוכחה שנאמרו בפרשתנו נכתב: "וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹוקַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה" (דברים לא,יז). הרמב"ם (מורה נבוכים חלק ג, פרקים יז־יח) מסביר את הדברים על-פי שיטתו, שההשגחה הפרטית חלה על בני-האדם בלבד, ובהתאם לדבקות השכלית שלהם באלוקות.
אומר הרמב"ם, שבשעה שאדם חוטא חס ושלום ומנתק עצמו מהחיבור לאלוקות, הוא נעשה 'מופקר למקרה', והצרות באות אליו כביכול מעצמן, באופן של 'מציאה' – "ומצאהו רעות רבות וצרות". ואולם כנגד זה ידועה שיטת הבעל־שם־טוב בעניין ההשגחה הפרטית, שהיא חלה על כל הברואים.
שני סוגי השגחה
אדמו"ר ה'אמצעי' מסביר שאין כאן סתירה, אלא מדובר בשני סוגים שונים של השגחה: א) השגחה פנימית – השגחה גלויה לעין, שעליה הרמב"ם אומר שההתגלות מותאמת לדבקות של האדם באלוקות. על הדומם, הצומח, החי והרשעים השגחה זו היא 'כללית', קבוצתית, בלבד. ב) השגחה חיצונית – השגחה על כל הברואים, המוסווית בתהליכים טבעיים, והיא חלה על הכול.
לפי זה, האמור בתורה "והסתרתי פני... ומצאוהו רעות... מצאוני הרעות", כפי שמסביר הרמב"ם "מופקר למקרה" – אין הכוונה לסילוק ההשגחה, אלא הסתרה של ההשגחה הפנימית. כלומר, נוצרת מניעה של ההתגלות, עד שאדם עלול לחשוב בטעות שהצרות שלו נובעות מאירועים אקראיים. ואולם למעשה ההשגחה החיצונית נשארת תמיד, וההסתרה עצמה באה מהקב"ה, האומר "והסתרתי פניי".
שני שמות
נשאלת השאלה, מה התכלית של ההסתר המכוּון הזה? לכאורה, מטרתו לעורר את היהודי לתשובה ולהתקרבות לקב"ה; אך ההסתר מרחיק מהאדם את התחושה שהייסורים באים בהשגחה פרטית, ומטעה אותו לחשוב בטעות שיד המקרה גרמה להם!
ההסבר נעוץ בהבנת הדרכים השונות שבהן הקב"ה מתגלה בעולם. חלוקה זו מיוצגת בשמות הוי'ה ואלוקים. שם הוי'ה מייצג פעולה אלוקית גלויה, ואילו שם 'אלוקים' מייצג פעולה אלוקית המוסתרת בהתרחשות טבעית ('א־להים' בגימטרייה 'הטבע').
ההסתר מעורר
החיות האלוקית של היהודי באה משם הוי'ה, ולכן גם ההשגחה העליונה על בני ישראל היא משם הוי'ה – השגחה פנימית וגלויה. כאשר אדם חוטא, ההשגחה העליונה מוסיפה להיות פרטית ומשם הוי'ה, אלא שהביטוי החיצוני שלה עובר דרך שם אלוקים, המסתיר את הגילוי.
העובדה שההשגחה אינה ניכרת אך מוסיפה להתקיים ברובד הפנימי, בכוחה לזעזע את האדם ולעורר אותו לעשות תשובה ממקום פנימי יותר. בתוך-תוכו הוא מבין את ריחוקו מאלוקות, ואז הוא מתנער בעצם נפשו מחטאיו ושב בתשובה שלמה.
(לקוטי שיחות, כרך יח, עמ' 198) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
