ברכה שלא לבטלה
״ברוך אתה ה׳... מלך מוחל וסולח״. אנשי כנסת הגדולה תיקנו לומר ברכה זו, אף ש'ספק ברכות להקל'. מובן אפוא ש״אין כאן שום ספק כלל״ שהקב״ה ממלא את בקשתנו והוא מקבל את הסליחה.
(תניא)
כולנו גרים
״ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם״. לא נאמר ״ולגר הגר ביניהם״, אלא ״הגר בתוכם״. ביום כיפור כל יהודי הוא בבחינת גר. וכך באמת נאמר בטור ובשולחן ערוך, שמצווה לטבול בערב יום כיפור, מפני שביום הזה אנו מתוודים על חטאינו ומקבלים עלינו מהיום והלאה לקיים את התורה; נמצא שאנו בבחינת גרים, הצריכים טבילה.
(בית יעקב)
השוואת השגיאות
״כי לכל העם בשגגה״. כל עם יש לו השגגות שלו, השגיאות שלו, ואם תשווה, ריבונו של עולם, את שגיאותינו שלנו ואת החטאים שלנו לשגיאותיהם ולחטאיהם של עמים אחרים, באותה שעה – ״ונסלח לכל עדת בני ישראל״. ודאי תמחל ותסלח לנו, משום שתראה שלעומתם הננו צדיקים גמורים.
(חוות יאיר)
אמור אתה
רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב אמר פעם אחת את 'כל נדרי' בהתעוררות עצומה, בבכייה גדולה וביללה, עד שהרגיש עצמו באמצע האמירה עייף ויגע. באותה שעה הפסיק את התפילה ועמד והכריז: ריבונו של עולם, אין לי עוד כוח להוסיף ולומר! עכשיו אמור נא אתה: "ויאמר ה׳, סלחתי כדבריך".
עוונות ראשונים
שואלים את האדם ביום דינו: ״קבעת עיתים לתורה? נשאת ונתת באמונה?״. לכן אנו מבקשים: את השאלות הראשונות האלה, את ה'עוונות ראשונים', אל נא תזכיר לנו, ״כי דלונו מאוד״, כי הדלות הפריעה לנו בשני הדברים הללו – אין היא מניחה לנו לעסוק בתורה, ולצערנו גם מקשה עלינו לעסוק במשא ומתן באמונה.
(החיד"א)
יכול להרשות לעצמו
הדין במלך בשר ודם ש״מלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול״, אבל אצל מלך מלכי המלכים אין דין זה נוהג. ״כי אין לנו מלך מוחל וסולח״ – אין לנו מלך אחר, שיכול להיות מוחל וסולח על כבודו, ״אלא אתה״ – רק אתה יכול להרשות לעצמך גדוּלה זו.
(קרבן עני)
מחזיר גרושתו
גרושה לאחר שנישאה לבעלה השני, אסורה לעולם לבעלה הראשון. אבל כשישראל עושים תשובה, מוכן הקב"ה כביכול להיות 'נושא עוון' ו'עובר על פשע', ולעבור על האיסור של ״מחזיר גרושתו משנישאת״.
(מאוצרנו הישן)
נשמה באפו
״ויאמר כל אשר נשמה באפו״ – היינו מי שבגלוי אינו נראה שהוא חי, ורק נשמה באפו, גם אדם כזה יידע שרק ה׳ אלוקי ישראל מלך.
(ספר המאמרים תש״ב) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
