עם הרב רפאל ברוד
מנהל בית חב"ד קריית ארבע
בימינו רבים משתפים את חייהם הפרטיים עם הציבור. האם אין זה מעודד מציצנות?
התורה מספרת שכאשר בלעם ראה את מחנה ישראל קרא בהתפעלות: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". רש"י מפרש: "ראה שאין פתחיהן מכוּונים זה כנגד זה, שלא יציץ לתוך אוהל חברו". עניין זה בא לידי ביטוי באיסור הלכתי (בבא בתרא ס,א): "לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון".
חיים בריאים ותקינים יכולים להתקיים כאשר יש מחיצה המייצרת פרטיות. מה שקורה בתוך הבית, באווירה המשפחתית, זה דבר ששייך לנו, למשפחה, ואיננו אמורים לחלוק בו את כל העולם.
לכן המציצנות נחשבת מידה מגונה. גם אם יש לך אפשרות להשקיף אל תוך חייו של מישהו אחר, עליך להפנות את המבט ולא להציץ, כי אלה החיים שלו ולא שלך.
בימינו, בעידן הרשתות החברתיות ופלטפורמות השיתופים, היטשטשו הגבולות. אנשים פותחים את חייהם הפרטיים לעיני כול. משפחה שמבלה בחופשה משפחתית, או בני זוג שיוצאים למסעדה, ממהרים לצלם ולשתף. גם אם אין בתמונות האלה בעיות צניעות וכדומה, יש בכך טעם לפגם.
במיוחד בעונת הקיץ, כאשר רבים יוצאים לנופש ומבלים ב'אוהליך יעקב', נדרשת זהירות יתרה בשמירה על הפרטיות המשפחתית.
יש כאן מסר כפול: א) החיים הפרטיים שלנו הם שלנו, ונדרשת צניעות ברמה הגבוהה ביותר שתיתכן. ב) יצאנו לחופשה כדי לחזק ולגבש את התא המשפחתי ולא כדי להראות לכולם שהנה אנחנו בחופשה.
אז בפעם הבאה, בטרם נעשה 'סלפי' כדי לשתף, נעצור רגע לחשוב אם אכן זה תואם את ההגדרה "מה טובו אוהליך יעקב". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
