מדורים נוספים
	שיחת השבוע 2008 - כל המדורים ברצף
	הדרך שמוכיחה את עצמה
	יש חדש
	חשיבות הפרטים הקטנים
	מחלוקת קורח
	שאלה מתמדת
	מפיצים באהבה
	כולם יקומו
	המחלה נעלמה כלא הייתה
	רציתי לשאול
	תרומת גוי לספר תורה
	מסר מהרבי לאם השכולה

אחרי שמשפחת לוי איבדה את בנה יקיר בקרב מול המחבלים, יצאה למסע בארה"ב. שם חשה נחמה אמיתית, בביקור בציונו של הרבי ובבית מדרשו

תעודת זהות. הגב' טלי לוי, תושבת מורשת בגליל התחתון. בנה, יקיר לוי הי"ד, מפקד יחידת מרגמות בגולני, נרצח בשמחת תורה תשפ"ד במוצב פגה. דבריה בטקס יום הזיכרון ריגשו רבים. עכשיו היא משתפת בסיפור המלא.

יקיר. אנחנו מתגוררים ביישוב מורשת בגליל התחתון, יישוב דתי שמוקף כפרים ערביים. יקיר היה בשמחת תורה ב'מגן בארי'. הוא קם למשמרתו בשעה חמש וחצי, ובשעה שש וחצי, כשהתחילה המתקפה, מצאו את עצמם מול עשרות מחבלים שחדרו למוצב. התנהל קרב שנמשך שעות.

מסירת נפש. יקיר עזר לפצועים וגם יצא מדי פעם לירות במחבלים שמחוץ למבנה. בשתיים בצוהריים בערך הוא ועוד שלושה יצאו מחדר האוכל להילחם במחבלים, ולדאבון הלב נפגעו ונפלו, הי"ד. רק בשעה חמש אחר הצוהריים הגיעו כוחות וחילצו את 24 החיילים שהתבצרו בחדר האוכל.

המסע. גדלנו וחונכנו ואף חינכנו על אהבת הארץ, אבל ההתמודדות עם נפילת הבן הייתה קשה לי מאוד. החלטנו לנסוע לארה"ב עם ילדינו הקטנים כדי להתאוורר מעט.

הרבי. טיילנו בניו-יורק, ואמרתי לעצמי שאני רוצה לנסוע לרבי. הגענו לבית המדרש. בחור לקח אותנו לסיור והתרגשנו מאוד. הוא הראה לנו כל פינה: איפה הרבי התפלל והתוועד, היכן קיבל ליחידות וכו'. לאחר מכן הכניס אותנו לחדר השידורים, שממנו דברי הרבי היו משודרים לעולם כולו.

תשובות. פגשנו שם את הרב מנחם-מענדל אייזנבך, שקיבל את פנינו במאור פנים. הוא העניק לנו את הספר 'לאן הלכת', לקט מכתבים מהרבי למשפחות שכולות אחרי מלחמת יום הכיפורים. הייתי מרותקת. מצאתי בספר תשובות לשאלות שלי. משם נסענו לציון של הרבי.

השגחה. בחדר הכניסה התנוססה תמונה גדולה של הרבי. עצרתי ופניתי לרבי בשאלה: למה קראת לי? מדוע הבאת אותי לכאן? הבחור שליווה אותי פתח ספר והראה לי מכתב של הרבי לאלמנה. הרבי כותב לה: 'אל תדאגי, יהיו לך שמחות בבית'. זה בדיוק מה שרציתי לשמוע, כי רציתי חתונה בבית. יקיר היה הבן השני, ויש לנו בן גדול יותר, ייבדל לחיים טובים. כתבתי שאני מבקשת שתהיה תחיית המתים ושהרבי יברך כל אחד מהילדים. נכנסנו פנימה והתפללנו, ויצאנו משם מלאים.

:
"למה קראת לי?". למעלה: ילדי משפחת לוי בציון הרבי

אהבת הארץ. כשחזרנו לארץ, רכנתי ונישקתי את האדמה. הרגשתי שיצאתי סוערת וחזרתי מלאת אהבה לארץ. אנחנו עדיין במסע, ואני מאמינה שבורא עולם יגלה לנו את האור.

זיכרון. לקראת טקס יום הזיכרון ביישוב שלנו, יישוב קטן שנהרגו בו ארבעה חיילים, התבקשתי להיות נציגת ההורים. ישבתי לכתוב לעצמי מה אני עומדת לומר. הדלקתי נר לרבי וביקשתי מה' שיעזור לי לכוון את הדברים.

משיח. באותו בוקר באתי לגן עם הילד. הגננת החב"דניקית סיפרה לי שבדיוק בימים אלה, לפני יותר משלושים שנה, הרבי אמר: 'עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו'. הגבתי ואמרתי: וואו, אני מרגישה שאבקש משיח. אני הולכת היום לומר את הדברים האלה. היא הראתה לי את המקור בדברי הרבי.

נאום. בנאומי אמרתי: "הרבי מליובאוויטש קרא בכ"ח בניסן ואמר: 'הדבר היחידי שיכולני לעשות הוא למסור זאת לכל אחד מכם, עשו כל אשר ביכולתכם לפעול את ביאת משיח בפועל ממש'. בשם השם, בשם הרבי מליובאוויטש ובשם יקיר שלי הי"ד, ובשם כל משפחות הגבורה, אני פונה לכל עם ישראל להאמין ולפעול כדי לקרב את גאולת ה', לבניין בית המקדש ולתחיית המתים. אף-על-פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".

גאולה. אחרי הטקס ניגשו אליי נשים ואמרו: "גייסת אותנו להביא את המשיח!". זו המטרה שלנו, להביא את הגאולה, וזה לא יקרה אם אנשים ימשיכו בחייהם הרגילים. אני מתעוררת כל בוקר עם ההכרה "אף-על-פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו", ומקווה שזה יתגשם בקרוב ממש.