דודי הציג אותי לפני הרבי ולא אמר מילה על מצבי. הופתעתי כשהרבי אמר לי באנגלית, כשהוא מגיש לי פרוסת עוגה: "שאלוקים יזַכֶּה אותך ללמוד תורה בעיניים פקוחות"
"אני רואה כאן דבר מדאיג", אמר הרופא לאם הילד. "עליכם לבוא לבדיקה מעמיקה ומקיפה יותר". לאחר אותה בדיקה הביע הרופא דאגה גדולה יותר.
זה היה ביוהנסבורג, דרום-אפריקה. ישראל שווימר, כיום מנהל כספים תושב ניו-יורק, היה אז ילד צעיר, שעבר ללמוד בבית ספר חב"ד בעיר.
.jpeg)
"זה אותו ילד?". שווימר בריאיון ל-JEM
וכך הוא מספר:
זמן קצר לאחר המעבר נלקחתי לבדיקת ראייה שגרתית. הרופא הבחין במשהו שאינו כשורה, והפנה אותי לבדיקות אצל מומחים. ביקרתי אצל יותר ממומחה אחד, ואובחנה אצלי מחלת עיניים ששמה רטיניטיס פיגמנטוזה.
מחלה זו גורמת ניוון של הרשתית, עיוורון לילה, ירידה הדרגתית בראייה ההיקפית, ולעיתים אף מובילה לעיוורון מוחלט. ככל שהמחלה פורצת בגיל צעיר יותר, כך הפגיעה הצפויה בראייה עלולה להיות חמורה יותר. טרם נמצא מזור למחלה זו.
הוריי נבהלו מאוד לשמוע שבנם צפוי לאבד את מאור עיניו. הם חשו חסרי אונים, עד שדודי הציע כי מאחר שאין לרופאים מה להציע, ניסע לבקר את הרבי מליובאוויטש בניו-יורק ונבקש את ברכתו.
הוריי קיבלו את ההצעה והצטרפנו לקבוצה בת כתריסר אנשים מדרום-אפריקה, שיצאו לחגוג את חגי תשרי האחרונים במחיצת הרבי. נחתנו בניו-יורק ביום רביעי, הושענא רבה, כ"א בתשרי תשמ"ד (1983).
מייד כשהגענו לבית מדרשו של הרבי התייצבנו בתור לקבלת פרוסת 'לֶקַח' – עוגת דבש מתוקה לשנה טובה ומתוקה – מידו של הרבי, שעמד שעות בפתח סוכתו ובירך את הקהל הגדול.
דודי הציג אותי לפני הרבי – "ישראל-שלמה שווימר, מדרום-אפריקה". הוא לא אמר מילה על מצבי, ולכן מובן עד כמה הופתעתי כאשר הרבי אמר לי באנגלית, כשהוא מגיש לי פרוסת עוגה: "שאלוקים יזַכֶּה אותך ללמוד תורה בעיניים פקוחות".
דברי הרבי עוררו התרגשות ושמחה רבה אצל כולם. מבחינתם, הרבי אמר את דברו, ואין ספק שאהיה בריא לגמרי.
לפני הנסיעה שלנו קבע דודי בעבורי תורים אצל מומחי עיניים במנהטן ליום שני, אחרי שמחת תורה. הוריי הביאו עימם את כל הבדיקות שעברתי, והמומחים ביקשו לעשות שוב את כל הבדיקות, שלא היו נעימות כלל.
למחרת נערך בבית מדרשו של הרבי כינוס ילדים בהשתתפותו, ואני נקראתי לעלות על הבימה ולהכריז את הפסוק "ושיננתם לבניך". לאחר הכינוס הלכתי לפגוש את דודי, והוא אמר שדיבר זה עתה עם המומחים, והם אמרו שכל הבדיקות תקינות לחלוטין וכי אין לי שום בעיה בעיניים!
קורא פסוק בכינוס ילדים לפני הרבי
הרופאים אף אמרו שלא ייתכן שבדקו אותו ילד שעבר את הבדיקות המפורטות בתיק הרפואי שלי, מאחר שאין אצלי שום סימן להימצאות מחלת רטיניטיס פיגמנטוזה.
הוריי שמחו מאוד, ואחרי שובנו לדרום-אפריקה הלכו איתי לרופאים. הללו בדקו אותי ואישרו שאכן, כל סימני המחלה שראו בעבר – נעלמו, וכי אין שום בעיה רפואית בעיניים שלי!
חשוב לציין שאפילו לא הרכבתי משקפיים בילדותי. התחלתי להרכיב משקפיים רק בגיל שמונה-עשרה בעקבות אסטיגמציה קלה (צילינדר) שהתפתחה באחת מעיניי.
פעם אחת, כשהלכתי לבדיקת עיניים שגרתית, לצורך החלפת משקפיים, נחרדתי כאשר האופטומטריסט ביקש שאשוב לביצוע עוד כמה בדיקות. כשחזרתי הביתה כבר הייתי בפאניקה ממש. אמרתי לאשתי: "אולי קלקלתי את הברכה של הרבי. הוא אמר לי 'ללמוד תורה בעיניים פקוחות'. אולי לא הקדשתי לכך זמן מספיק". עבר שבוע לחוץ מאוד, עד שהגיעו תוצאות הבדיקות והתברר שאין שום סיבה לדאגה. אבל האירוע הזה שימש לי תזכורת למה שעברתי כילד, וכיצד הרבי הציל אותי.
וזה מזכיר לי סיפור שקשור לעניין:
פעם אחת, בעת ביקור בארץ, הלכתי למוזיאון הילדים בחולון, שבו מתקיימת פעילות מיוחדת הנקראת 'דיאלוג בחשיכה'. הפעילות מיועדת לילדים ולמבוגרים, ובמהלכה מסיירים בחשיכה גמורה, וכך חוֹוים ממש את ההרגשה שמרגיש אדם הלוקה בעיוורון.
במהלך הביקור שאלתי את המדריך שליווה אותנו אם נולד עיוור, או שהתעוור בשלב אחר בחייו. הוא סיפר שהתעוור בגיל עשרים. שאלתי כיצד זה קרה, ותשובתו הייתה: "לקיתי במחלה שנקראת רטיניטיס פיגמנטוזה".
באותו רגע חשבתי לעצמי: "זה עלול היה לקרות לי!".
(על-פי 'הסיפור שלי', JEM) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
