תְּחִיַּת הַמֵּתִים. העיקר השלושה-עשר בי"ג עיקרי האמונה הוא האמונה בתחיית המתים. מדברי חז"ל נראה לכאורה שיהיו מי שלא יקומו. המשנה (סנהדרין תחילת פרק י) מונה כמה ש"אין להם חלק לעולם הבא". ביניהם: אפיקורוס, "האומר אין תורה מן השמים", "האומר אין תחיית המתים מן התורה". אבל איך הדבר מתיישב עם תחילת המשנה: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"?
בספרי הקבלה מוסבר שהואיל וכל נשמה היא "חלק א-לוה ממעל ממש", לא ייתכן שתאבד, אלא היא נצחית כמו הקב"ה עצמו (ראו 'עמק המלך' בתחילתו). האריז"ל כותב (לקוטי הש"ס, מסכת אבות): "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא... רק שזה יתקן עצמו בזמן מועט, וזה בזמן מרובה, אבל סופם הוא להימנות עם הצדיקים".
כיצד הדברים מתאימים עם אותם מאמרי חז"ל המדברים על מי שאין להם חלק לעולם הבא? כמה תשובות בדבר: א) הדברים נאמרו כשלא עשו תשובה, אבל אם שבו בתשובה – יקומו לתחייה. ב) אפילו מי שלא עשה תשובה – יכול בנו, במעשיו הטובים, לזַכותו ולהביאו לחיי העולם הבא. ג) הדברים נאמרו קודם שהאדם נענש על חטאיו, אבל לאחר שקיבל את דינו, הוא זוכה לעולם הבא.
האריז"ל (שער הגלגולים הקדמה יא, ובספר הגלגולים פרק ה) אומר, שמי שבידו עוונות חמורים שדינם כיליון הגוף, הרי הנפש "מתגלגל בגוף ההוא השני, והוא יקום בתחיית המתים עם כל חלקי הניצוץ, וגוף הראשון נאבד ונכרת". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
