קורח טען " כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים", והציג שתי טענות מתריסות. הראשונה על מצוות ציצית. הדין מחייב שפתיל אחד בציצית יהיה צבוע תכלת, ואולם מה הדין כשהטלית כולה צבועה תכלת, האם היא עדיין חייבת בציצית?
מאחורי דבריו הסתתרה כוונה עמוקה. הציצית נועדה להזכיר ליהודי את מצוות ה'. התכלת דומה לים, והים דומה לרקיע, והרקיע לכיסא הכבוד. טען קורח: אם מהותה של הציצית היא תזכורת, הלוא בגד שצבוע כולו תכלת הוא תזכורת טובה יותר מחוט יחיד! ומזה אפשר ללמוד על נושא המחלוקת שלו – עם ישראל כולו הוא בבחינת טלית שכולה תכלת, שכן כולם קדושים, ואם כן, מדוע יש צורך בחוט של תכלת – במשה רבנו ובאהרון הכוהן?
התוספת בטענה השנייה
קורח הציג טענה שנייה: האם בית מלא ספרים חייב במזוזה? במזוזה יש שתי פרשיות בלבד מהתורה, ואם כן, בית שיש בו ספר תורה שלם, מדוע הוא זקוק למזוזה, שיש בה שתי פרשיות בלבד? ובנמשל: עם ישראל הוא כמו בית מלא ספרים, ואם כן, מדוע נדרשת 'מזוזה' – תפקיד מיוחד של משה ואהרון?
לכאורה שתי הטענות משקפות אותו רעיון, ומה ניתוסף בטענה השנייה? אלא שבטלית עצמה אין קדושה, בעוד ב'בית מלא ספרים' יש קדושה בכל ספר. הטענה השנייה מחדדת עוד יותר את הטענה הכללית של קורח, "כל העדה כולם קדושים": מכיוון שיש קדושה בכל יהודי, מדוע צריך את משה ואהרון?!
איך משנים אדם?
משה השיב לקורח שגם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית וגם בית מלא ספרים חייב במזוזה. בתשובתו של משה רבנו טמון מסר עמוק: יש הסבורים שאפשר להסתפק ברעיון עוצמתי, שמותיר רושם חזק על האדם. אלא שבחלוף הזמן הרושם הזה יתפוגג ולא ישאיר השפעה מתמשכת על האדם.
לכן לא די ב'טלית שכולה תכלת' וב'בית מלא ספרים', אלא צריך חוטים מוגדרים – חוט מימין וחוט משמאל, חוט מלפנים וחוט מאחור. כמו-כן אין להסתפק בספר התורה כולו, אלא צריך להוציא ולהבליט פרשה או שתיים, המדברות על התנהגות מוגדרת בחיי היום-יום, ואותן לקבוע בפתחי הבית.
יישום מעשי
קורח האמין שדי בהתעוררות כללית, ואילו משה רבנו, הרועה הנאמן של עם ישראל, הבין שכדי שההשפעה תהיה קבועה ועמידה לאורך זמן צריך לכוון אותה לדברים מוגדרים ומעשיים.
לא די להאמין שהקב"ה ברא את העולם ומנהיג כל פרט בו, אלא הדברים צריכים לבוא לידי ביטוי בהתנהגות מעשית ויום-יומית – ציצית בבגד ומזוזה בפתח. כך ההכרה הכללית תמצא לה אפיקי יישום מעשיים ומוגדרים, ועל-ידי כך התורה תקיף את כל חייו של האדם ותאיר את כל ימיו.
(תורת מנחם, כרך עו, עמ' 361) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
