שאלה: האם מותר לכוהן ללוות קרובי משפחה מדרגה ראשונה עד הקבר? ומה הדין ביום השנה?
תשובה: הכוהן מצוּוֶה שלא להיטמא למתים, אך התורה מתירה ואף מחייבת את הכוהן להיטמא לקרובי משפחתו מדרגה ראשונה. הפסוק מפרט: "לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו, וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו, וּלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה". כמו-כן מותר לו להיטמא לאשתו.
ואולם הפוסקים נחלקו בשאלה אם מותר לכוהן להיכנס לבית העלמין אף בהלוויית קרובו, שכן הדרך אל הקבר עוברת על-פי רוב ליד קברים אחרים. לדעת השולחן ערוך, כאשר אין דרך המובילה ישירות אל מקום הקבורה בלי לעבור סמוך לקברים – אין לכוהן להיכנס כלל לבית העלמין. ואילו הרמ"א מקל ומתיר לכוהן להיכנס בהלוויית קרובו, גם אם עובר סמוך לקברים, אך גם לשיטתו – ההיתר תקף רק עד סיום הקבורה, ואחריה שוב נאסר עליו להיטמא אף לקרובו.
לכן מקומות רבים מקצים 'חלקת כוהנים' בקצה בית העלמין או סמוך לכניסה או לכבישי בית העלמין, כך שאין צורך לעבור סמוך לקברים אחרים.
אבל במקום שאין אפשרות כזאת – מותר לכוהן לשהות בבית העלמין עד סיום הקבורה בלבד, ומייד אחריה (עוד קודם אמירת הקדיש וצידוק הדין) – לצאת מבית הקברות בדרך הקצרה ביותר.
מאחר שבסיום הקבורה כבר אסור לכוהן להיטמא אף לקרובו, יש להיזהר שלא 'להאהיל' על הקבר, בהושטת יד או על-ידי מטרייה וכיוצא בזה.
בבית עלמין שאינו מותאם לכניסת כוהנים – אין הכוהן רשאי להיכנס ביום השנה. כוהנים קרובי משפחה נוהגים לבוא עם המשפחה עד גדר בית העלמין ולהישאר מחוצה לו.
מקורות: ויקרא כא, ב–ג. רמב"ם הל' אבל פ"ב ה"ו-ז, טו. ספר המצוות להרמב"ם מ"ע לז. שו"ע יו"ד סי' שעג ס"ג וס"ז ובנו"כ שם. שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' רנב. חזון עובדיה אבלות ח"ב ע' פב. וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
