"פתחתי כל ארון או מגירה, בתקווה למצוא סידור – לשווא. ואז הבחנתי פתאום ביריעת קלף שעליה נכתב כל נוסח ברכת המזון בכתב סת"ם"
זה היה בליל השבת הראשון אחרי האסון הכבד שאירע בקבר רשב"י במירון, בליל ל"ג בעומר, בשנת תשפ"א. בני משפחת זקבך, תושבי בני-ברק, ישבו בשולחן השבת בכאב עמוק על לכתו של בנם מנחם, בן ה-24.
מנחם זקבך ז"ל בברכת המזון מתוך הסידור
כשהגיעו לברכת המזון עברה בכולם מחשבה זהה: ההחלטה שקיבל עליו מנחם, להקפיד לברך את ברכת המזון מתוך הסידור.
במשפחת זקבך נהוג שכל אחד ואחד מבני המשפחה מקבל עליו קבלה טובה בראש השנה ומשתף בה את בני המשפחה. מנחם, בהיותו בן 16, קיבל עליו להקפיד לברך תמיד את ברכת המזון מתוך הסידור. "אנו מתאמצים לחפש את האתרוג המהודר ביותר, ולקיים מצוות בהידור", אמר אז מנחם, "אבל ברכת המזון היא מצווה מהתורה, וכשמברכים בעל-פה עלולים לשכוח כמה מילים, ובכלל קשה להתרכז במילות הברכה. לכן ראוי להקפיד ולברך מתוך סידור".
מאותו יום הקפיד מנחם לקיים את החלטתו. "אם לא היה סידור, מנחם לא היה נוטל את ידיו לסעודה", מספר אביו, הרב מאיר זקבך, מנהל רוחני בישיבת 'פאר משה' בפתח-תקווה. "שבועיים לפני האסון יצאנו למקום שלא היה בו סידור. מנחם אמר לנו ששמונה שנים לא החסיר מעולם לברך מתוך הסידור. הוא התאמץ לחפש, עד שלבסוף מצא סידור ובירך".
באותו ליל שבת החליטו בני המשפחה לצאת ביוזמה שתחזק את עם ישראל. הם הדפיסו עשרים אלף עותקים של ברכת המזון, ורבים קיבלו עליהם את ההחלטה של מנחם – לברך תמיד מתוך הסידור. "מאז ועד היום הדפסנו חמישים אלף עותקים, והביקוש גובר והולך", מעיד הרב זקבך. "רק בעת האחרונה הדפסנו עוד שלושת-אלפים ברכונים. הם קטנים ופרקטיים, ורבים נעזרים בהם".
אסון מירון זעזע את יהדות העולם. יהודי יקר שגר בחוץ לארץ החליט לגייס תורמים לכתיבת ספר תורה לעילוי נשמתו של כל אחד מקדושי מירון. הוא הודיע למשפחת זקבך כי ביכולתה לבחור סופר סת"ם לכתיבת הספר, ולהחליט לאן יוכנס ספר התורה.
הרב זקבך פנה אל ידידו, סופר סת"ם, וביקשו לכתוב את ספר התורה לעילוי נשמת בנו. הידיד התנצל, והסביר שהוא מחויב כרגע לכתיבת ספר תורה אחר. "אבל יש לי רעיון מעולה בעבורך", אמר הסופר, והציע לאב לפנות אל הרב אפרים גינז. "אנחנו עובדים יחד באותו משרד. הוא בעל כתב יפה, ופנוי כעת לעבודה", הבהיר.
הרב זקבך ביקש לראות דוגמה מכתב ידו של הסופר, ואכן התרשם שהכתב יפה ומשובח. הוא התקשר לרב גינז וביקש לסגור את העניין. קולו של הרב גינז נשנק. "אני חייב לספר לך סיפור", אמר.
וכך סיפר:
כששמעתי על האסון באתי ל'שבעה', לנחם אתכם. בביתכם נחשפתי למיזם ברכת המזון לעילוי נשמת בנכם, והחלטתי לקבל עליי לברך ברכת המזון מתוך סידור.
שבועיים לאחר מכן פניתי אל סוחר סת"ם והצעתי לכתוב בעבורו ספר תורה. הבאתי עימי דוגמה של הכתב שלי. לאחר כמה ימים חזר אליי הסוחר ואמר שהכתב אמנם יפה, והניסיון שלי ניכר, אבל אני זקוק לשיפורים בגימור של הכתב. "כשהגימור יהיה ברמה הנדרשת, אראה אם אוכל להזמין ממך ספר תורה", אמר לי הסוחר.
חזרתי למשרד מדוכדך. חשבתי שאוכל להתחיל בעבודה ואביא פרנסה לביתי, והנה היא חומקת ממני. הייתי רעב, נטלתי ידיים ואכלתי כריך. כשניגשתי לברך את ברכת המזון גיליתי להפתעתי שאין במשרד סידור, רק דיו ויריעות קלף. שאלתי את חבריי אם יש ברשותם סידור, אך לאיש מהם לא היה.
כבר עמדתי להתחיל לברך על-פה, אבל נזכרתי בקבלה שקיבלתי עליי, להקפיד לברך רק מתוך הסידור. לא ויתרתי. התחלתי להפוך את המשרד. פתחתי כל ארון או מגירה, בתקווה למצוא סידור – לשווא. ואז הבחנתי פתאום ביריעת קלף שעליה נכתב כל נוסח ברכת המזון בכתב סת"ם. הודיתי לה' מעומק הלב.
בעודי מברך מתוך היריעה לא יכולתי שלא להתפעל מהכתב היפה ומהגימור המיוחד. הרגשתי שמן השמיים שלחו לי את ה'ברכון' הזה, כדי שאלמד ממנו כיצד לשפר את כתיבתי.
לקחתי יריעה של ספר תורה והתחלתי לחקות את הכתב שראיתי. שלושה ימים עמלתי והשקעתי את כל-כולי עד שכתבתי יריעה שלמה, ברמה גבוהה.
בדיוק שעה לפני שהתקשרת אליי סיימתי את כתיבת היריעה, ושלחתי אותה אליך. אתה התרשמת מהכתב היפה, והזמנת אצלי את ספר התורה לעילוי נשמת בנך.
"מובא בספרים שברכת המזון היא סגולה לפרנסה", אומר הרב זקבך. "רואים במוחש שמי שמקפיד לברך כראוי זוכה לפרנסה טובה, ממש כמו בסיפור הזה".
ספר התורה הושלם ובראש חודש כסלו תשפ"ג הוכנס לבית הכנסת 'זיו יהודה' בקריית הרצוג בבני-ברק, באירוע מרגש ומיוחד. על מעיל הספר נרקם ציור פתח מבנה ציון רשב"י.
הכנסת ספר התורה, מעיל הספר
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
