מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1999 - כל המדורים ברצף
	המדינה היא של כולנו
	יש חדש
	סנפירים וקשקשים, טלפיים וקרניים
	מיתת נדב ואביהוא
	מוטב לשמוע
	בכוח בעלי התשובה
	מפיצים באהבה
	הקצין המצרי גילה את הסוד
	רציתי לשאול
	ניפוי קמח
	לוחמים חרדים: הסיפור שלא סופר

במשך שנים חקר הד"ר ארנוולד את חלקם של החרדים בקרבות מלחמת העצמאות, והופתע לגלות שותפות שהייתה הרבה מעבר לכל מה שסופר

תעודת זהות. הד"ר משה ארנוולד, בן 73, יליד ירושלים, היסטוריון, חוקר מלחמת העצמאות והרובע היהודי ומחבר ספרים היסטוריים, ובהם 'החרדים במלחמת העצמאות'. בעבר היה עובד מדינה וכיום מתמקד בכתיבת ספרים ומתן הרצאות בנושאי ירושלים והיסטוריה.

הד"ר משה ארנוולד צילום: נתן אפשטיין, כיכר השבת

ירושלים. נולדתי בירושלים במשפחה דתית, ויש לי זיכרונות רבים מימי ילדותי. ההיסטוריה של ירושלים מעסיקה אותי תמיד, ואני חוקר פרקים רבים הקשורים בה. ירושלים בעבורי היא לא רק בית, אלא ספר היסטוריה חי.

תרומה. תרומת החרדים במלחמת העצמאות כמעט לא סופרה במרוצת השנים. לפני עשור החלטתי לצלול לסוגיה, לקראת כתיבת ספר. ככל שנברתי בארכיונים, גיליתי מסמכים שהציתו בי התפעלות: מתברר שתרומת הציבור החרדי בכל שלבי הלחימה הייתה גדולה מאוד – מהגנה על חומות ירושלים ועד קרבות בזירות רחוקות.

"גיליתי מסמכים שהציתו בי התפעלות" צילום: הנס פין, לע"מ

מוּדעוּת. בהרצאותיי אני רואה שוב ושוב כי הקהל, מכל המגזרים, מופתע לגמרי לגלות איזה חלק משמעותי היה לחרדים בהגנה על הארץ במלחמת העצמאות. זו הייתה שותפות אמיתית, להילחם ולהגן ולשלם מחירים כבדים. יש הסבורים שאני מספר סיפורים, אבל כל מה שאני מביא בספרי או בהרצאותיי מגובה במקורות אמינים.

פיקוח נפש. גיליתי כי כמה מחשובי הרבנים, ובפרט בירושלים, ראו במצב של אותם ימים פיקוח נפש שמחייב חריגה מהמוסכמות. היו גיוסים נרחבים בציבור החרדי, עם מגבלות במספר המגויסים מקרב תלמידי הישיבות, כדי לשמר את ערך לימוד התורה גם בעת המלחמה. היו פרסומים רשמיים בעיתונות החרדית על מוקדי הגיוס.

הידברות. הדבר המעניין הוא שהיו אז הידברות והבנה בין הצדדים. ידעו לשבת ולדבר, להבין את המצב, ולשלב כוחות, מתוך כבוד הדדי. הדבר ניבט היטב מכתבי העת והמסמכים של אותה תקופה.

ערך התורה. ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, הבין את חשיבות קיומו של גרעין משמעותי של תלמידי ישיבות, שיישבו וילמדו תורה בארץ ישראל. מתוך הערכה להחלטתו זו אמר הרב משה פרוש, ממייסדי אגודת ישראל בירושלים, קדיש שנה שלמה אחרי פטירתו.

דילמות. מרתק לגלות את הדילמות שהיו באותם ימים קשים. למשל, האם להקים פלוגות נפרדות של חיילים דתיים וחרדים, או לפזרם בפלוגות האחרות. אירוע קשה שחידד את הדילמה היה נפילת 87 חיילים דתיים וחרדים בלחימה באזור קריית גת של ימינו. בעקבות זאת גברה הנטייה לפזר את הלוחמים. לעומת זה, בירושלים היה מאמץ גדול להקים יחידות בעלות אופי דתי וחרדי.

חרדים באימונים במלחמת השחרור צילום: פרד צסניק, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

פסקי הלכה. בדקתי גם את האתגרים ההלכתיים שהעסיקו את הלוחמים החרדים. ניתנו פסקי הלכה בתחומים רבים. בעל ה'ציץ אליעזר' חיבר באותם ימים שני קונטרסים, על הגיוס והלחימה וגם על השימוש ברדיו.

מדים. לא פעם נשאלתי מדוע רואים תמונות רבות של לוחמים חרדים הלבושים בלבוש החרדי ולא במדים. התשובה פשוטה: לא היו די מדים לכולם. במגרש הרוסים היה מחסן גדול, שבו חילקו מדים, אבל הכמות הייתה מוגבלת.

דור הבנים. החרדים שלחמו במלחמת העצמאות חוו על בשרם את הקשיים וההתמודדויות. רבים מהם כבר לא רצו שילדיהם ייאלצו להתמודד עם האתגרים האלה. המסקנה שלי ברורה: רק הידברות מתוך כבוד והבנה תוכל לקרב בין הצדדים.

ארכיון. את אחד הארכיונים הגדולים פתח לפניי השר לענייני ירושלים ומסורת ישראל, הרב מאיר פרוש. הוא עבר איתי מסמך-מסמך ממש. זו הייתה חוויה מיוחדת. התוצאה היא חשיפת הסיפור המלא של השותפות החרדית בלחימה, שבהחלט הגיע הזמן לספרו.