אש זרה
"ויקחו בני אהרון נדב ואביהוא איש מחתתו... ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציווה אותם" (ויקרא י,יא). המילים "אשר לא ציווה אותם" נראות מיותרות. אלא נרמזו בהן דברי חז"ל (הובאו ברש"י): "רבי אליעזר אומר, לא מתו בני אהרון אלא על-ידי שהורו הלכה בפני משה רבן", שכן מצד הדין לא הייתה זו 'אש זרה', ורק מפני "אשר לא ציווה אותם" נעשתה ל'אש זרה'.
(אמרי שפר)
כוח הציווי
יש ללמוד מזה שעיקר עשיית המצוות הוא בכוח הציווי, והוא למעלה מכל הכוונות. הלוא נדב ואביהוא היו גדולי עולם, והיו להם כוונות וייחודים וסודות במעשיהם, ובכל-זאת נענשו מפני ש"לא ציווה אותם". קל וחומר למקיים מצווה כדי למלאות ציווי הבורא, אף-על-פי שאינו יודע כלום, הוא חשוב ככל הכוונות.
(חידושי הרי"ם)
עיקר הכוונה
זה פירוש הפסוק "בקרוביי אקדש ועל פני כל העם אכבד" – בעשיית מצוות ה' יתברך כלולים כל בני ישראל, אפילו הפשוטים, ועיקר כבודו יתברך הוא מן הכלל. על-ידי עונשם של נדב ואביהוא התברר שעיקר הכוונה הוא לעשות את מצוות ה', ולכן כל איש ישראל מוכן לקיים את מצוות ה' יתברך וזה כבודו.
(שפת אמת)
גדולים ממני וממך
"הוא אשר דיבר ה' לאמר בקרוביי אקדש" (ויקרא י,ג). אמר לו משה לאהרון, אהרון אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, והייתי סבור או בי או בך; עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך.
(רש"י)
נותרים, כשיריים
"ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים" (ויקרא י,יב). אמרו רז"ל (מגילה טו) "לשאר עמו" – "למי שמשים עצמו כשיריים". אלעזר ואיתמר היו בעיני עצמם בבחינת 'נותרים', כשיריים.
(רבי אברהם מסוכוצ'וב)
איזו אישה הוגנת לנו
"ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו" (ויקרא י,ב). בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרון, ואחד מהם: שלא היו להם נשים. מה היו אומרים: אחי אבינו – מלך; אחי אימנו – נשיא; אבינו – כוהן גדול; אנחנו שני סגני כהונה; איזו אישה הוגנת לנו?
(פסיקתא)
צער הזולת
"ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה" (ויקרא י,ו). "מכאן שצרתן של תלמידי-חכמים מוטלת על הכול להתאבל בה" (רש"י). אם כן, מדוע נאמר "וידום אהרון", שהוא שבחו של אהרון, שלא הראה כל צער ולא נהג אבלות על אסונו? אלא שלגבי אהרון זה היה אֵבל של עצמו, וייסורי עצמו האדם חייב לקבל באהבה; ואולם לגבי כלל ישראל זה היה אסונו של הזולת, ועל ייסורי הזולת יש לכאוב ולהצטער.
(רבי יוסף-שאול נתנזון)
יקר וקשה
כתוב "יקר בעיני ה' המוותה לחסידיו" – דבר קשה וכבד הוא בעיני ה' להמית את חסידיו. הדבר יובן לאור דברי הגמרא, ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו, וגדולה מזו מצינו שסילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר מחורבן בית המקדש. ומדוע? כי הם עמודי התורה והמצווה, ראשי אלפי ישראל, המלמדים דעה ויראת ה' ואהבתו לעם סגולה.
(אגרות-קודש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
