ראש השנה למסירת נפש
שביעי של פסח, היום שבו אמר ה׳ ״דבר אל בני ישראל וייסעו״, נחשב ראש השנה למסירת נפש. בשביעי של פסח יכול וצריך כל אחד ואחד לקבל עליו שבמשך כל השנה תהיה לו תקיפות של מסירת נפש על התורה, על מצוותיה ועל עבודת הבורא.
(ספר השיחות תש״ג)
שמחים באמונה
הימים האחרונים של פסח הם כמו הימים האחרונים של סוכות: תוכנם מלא שמחה, אלא שבימים האחרונים של סוכות שמחים בתורה, ואילו בימים האחרונים של פסח שמחים באמונה – ״ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו״.
(רבי נחמן מברסלב)
גם אנו ראויים
רבי משה מקוברין התאנח בשביעי של פסח ואמר: כלום גם דורנו, דור חוטא, היה זוכה לניסים כאלה? אחר-כך התנער ואמר: אם פרעה נשאר בחיים כדי שיראה את ניסי ה׳, ראויים גם אנו שהקב"ה יַראה לנו ניסים ונפלאות ותשועות כימי צאתנו מארץ מצרים.
משה רבנו קינא
כאשר נבקע הים, לאחר שנחשון קפץ לתוכו ובעקבותיו כל ישראל, קינא בהם משה רבנו – שמדריגתו 'חכמה דאצילות' – על מסירת נפשם, שהייתה באמונה פשוטה. 'חכמה דאצילות' מבינה הכול באופן אחר, ומשה מקנא באמונתם של היהודים הפשוטים.
(הרבי הרש״ב מליובאוויטש)
פרנסה בנס
"קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" (פסחים קיח,א). מה קריעת ים סוף בנס ובידי שמיים, כך מזונותיו של אדם באים בנס ובידי שמיים.
(רבי ברוך ממז'יבוז')
פרנסה מידי הקב"ה
פרנסה שהקב"ה מזמן היא באמת קלה ונוחה, אבל קשה ומרה היא הפרנסה 'של אדם', שבאה על-ידי אדם. פרנסה כזאת קשה כקריעת ים סוף.
(עיטורי תורה)
בא פתאום
כשם שהנס על ים סוף בא פתאום, כשנדמה היה שאפסה כל תקווה ואין שום מוצא מהמצב, כן הוא בפרנסה.
(חידושי הרי״ם)
מופתים בעבורנו
אין לדמות את האותות והמופתים של קריעת ים סוף לאותות והמופתים שהיו במצרים, כי שונים הם במטרתם: מטרת מופתי עשר המכות הייתה בעיקרה לשבור את קליפת מצרים; ואילו המופתים בקריעת ים סוף נועדו בעיקרם בעבור ישראל – להכינם לקראת הגילויים של מתן תורה.
(ספר המאמרים תרפ״א) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
