חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:48 זריחה: 5:45 כ"ח בתמוז התשפ"ו, 13/7/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

החירות שלך תלויה רק בך
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1998 - כל המדורים ברצף
להבעיר את אש האמונה
יש חדש
החירות שלך תלויה רק בך
שביעי של פסח
להתאמץ בעת רצון
לקבל את הארת המשיח
מפיצים באהבה
הלוואה דחופה לפני החג
רציתי לשאול
חמץ אחרי הפסח
גבריאל בגוב הסַנְטוּר

התורה מצווה אותנו לזכור תמיד את יציאת מצרים ולשמר אותה חיה בתודעתנו – "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם". היינו שהזיכרון חוזר ונעשֶה חי בכל יום מחדש.

השכחה היא תופעה טבעית, שמתרחשת בהדרגה. אדם זוכר היטב אירוע שקרה אתמול, אך למחרת הזיכרון מיטשטש מעט, וכך הוא נחלש והולך מיום ליום, עד שבחלוף שנה הזיכרון נשכח כמעט לגמרי. אם רוצים לשמר את הזיכרון, יש להחיותו מדי יום ממש.

מוכן לדלג

יציאת מצרים התאפיינה בדילוג, "כִּי בָרַח הָעָם" – בני ישראל דילגו וברחו מהרע, בלי לעסוק בתיקונו. מעין זה נדרש מכל אחד מישראל – לדלג ולקפוץ מעל כל המחסומים וההפרעות במילוי ציווי הקב"ה. למשל, אם יצר הרע עורם ספקות ומקשה "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם", מתעלמים ממנו ומתמקדים בעשייה חיובית.

לכן מזכירים את יציאת מצרים בכל יום. אנו חיים בעולם גשמי ואף חומרי (בכמה ממרכיביו), ויש קושי להתמודד ולהתגבר על חומריות העולם. לכן האדם צריך להיות מוכן תמיד לדלג ולקפוץ.

חירות במחנה ריכוז

אבל איך אפשר לחיות תמיד בתודעה של יציאת מצרים, בשעה שאנו שרויים בגלות? התשובה היא שחירות תלויה בתחושתו של האדם עצמו ולא בנסיבות חיצוניות. יכול אדם להיות עשיר גדול ובה בעת להיות חרד ודואג לממונו באופן של "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (קהלת ה,יב). ולעומת זה, אדם יכול להימצא במצב נורא, ולהחליט שלא להתחשב בתנאים החיצוניים אלא להתמקד בערכים הנצחיים – התורה והמצוות, שעליהן נאמר "וָחַי בָּהֶם". כך הוא יכול להרגיש חירות מוחלטת אפילו במחנה ריכוז!

ידוע הפתגם של אדמו"ר הריי"צ ש"הנשמה מלכתחילה לא נלקחה לגלות, אלא הגוף בלבד". אם הגוף מנהיג את האדם, הרי שהוא מושך עימו את הנשמה לגלות; ואילו כשהנשמה היא העיקר – היא מרוממת את הגוף, שגם בו לא תורגש הגלות.

יהיה יום טוב

בכל בוקר, כאשר יהודי מתעורר משנתו הוא אומר "מודה אני לפניך... שהחזרת בי נשמתי". היצר מתחיל מייד לבלבלו ולזרוע בו ספקות, באומרו: איך ייתכן שרק פקחת את העיניים וכבר אתה מודה על היום החדש? מנין לך שזה יהיה יום טוב ומאושר?

התשובה טמונה ב'מודה אני' עצמו. יהודי מאמין אמונה פשוטה ותמידית שהקב"ה הוא עצם הטוב, וטבעו להיטיב, ובפרט לבני ישראל. בעקבות זאת הוא בטוח שיומו החדש יהיה מאושר בגשמיות וברוחניות, עד שמייד בהקיצו משנתו הוא אומר "מודה אני לפניך". זו יציאת מצרים יום-יומית – חיים מתוך הכרה שאין על יהודי שום מגבלות, והחירות תלויה בו.

(י"א בניסן ואחרון של פסח תשל"ו)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)