מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1998 - כל המדורים ברצף
	להבעיר את אש האמונה
	יש חדש
	החירות שלך תלויה רק בך
	שביעי של פסח
	להתאמץ בעת רצון
	לקבל את הארת המשיח
	מפיצים באהבה
	הלוואה דחופה לפני החג
	רציתי לשאול
	חמץ אחרי הפסח
	גבריאל בגוב הסַנְטוּר

פעמי המשיח נשמעים בעוצמה. התיאורים במקורותינו על הסימנים המבשרים את בואו של המשיח – מתגשמים עכשיו לנגד עינינו ממש

הציפייה לגאולה ולביאת המשיח מלווה אותנו כל ימות השנה. שלוש פעמים ביום אנו מצהירים לפני הקב"ה: "כי לישועתך קיווינו כל היום". כדאי לשים לב, איננו אומרים "כל יום" אלא "כל היום". כלומר, איננו מסתפקים בציפייה לגאולה פעם אחת ביום, אלא אנו מצפים לה כל היום כולו.

הרמב"ם כלל את האמונה בביאת המשיח בתוך שלושה-עשר עיקרי האמונה היהודית. וכך הדברים מנוסחים בתמצית י"ג העיקרים: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף-על-פי שיתמהמה – עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". גם בשעות קשות ביותר שרו יהודים את אמונתם העזה בביאת המשיח.

העולם חוזר אל האמונה

בכל דור ודור קיוו היהודים שהמשיח יבוא בימיהם, אולם בימינו פעמי המשיח נשמעים בעוצמה. התיאורים במקורותינו על הסימנים המבשרים את בואו של המשיח מתגשמים עכשיו לנגד עינינו ממש. מתחוללים אירועים שלא קרו כמותם במשך אלפיים שנות גלות, וכולם מובילים לכיוון אחד – הכנת הקרקע לעולם חדש, עולם של גאולה.

כל מי שסוקר בעין בוחנת את האירועים שהתרחשו בעולם בכלל ובעם ישראל בפרט בדורות האחרונים עומד נפעם לנוכח העקביות של התהליכים, המקרבים את העולם כולו אל תקופת הגאולה.

לנגד עינינו מתגשמים זה אחר זה הסימנים שנתנו לנו חז"ל על תקופת 'עקבתא דמשיחא'. התהפוכות שמתרחשות בעולם מעידות בבירור כי העולם הולך ומכשיר את עצמו לימים שבהם "אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה', לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג,ט).

מתו כל האידאות הכפרניות. אבדו מן העולם כל האידאולוגיות שהוליכו אחריהן מאות מיליונים בדורות עברו. העולם כולו חוזר אט-אט אל האמונה בבורא אחד, ואל הערכים הבסיסיים שניתנו בתורה בעבור כל בני האנוש. הכפירה והאמונה בחומר התפוררו, והעולם בשל עכשיו יותר ויותר לתיקונו במלכות שמיים.

לטפח ולשלהב

בזמן הזה חשוב במיוחד לטפח את הציפייה לגאולה, שהיא עצמה (הציפייה) בכוחה לקרב ולהחיש את הגאולה השלמה. ידוע שהציפייה למשיח והתפילה והתביעה לבורא העולם שיחיש את בוא הגאולה – הן שיביאוה מהר יותר.

אמנם חולף עוד יום ועוד יום והגאולה עדיין לא באה, אבל כאן בדיוק מקומה של האמונה.  זו צריכה להתחזק ולהתעצם, מתוך ידיעה ברורה שהגאולה קרובה כל-כך. גם בני ישראל במצרים "לֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות ו,ט); אך כשהגיעה עת הגאולה – לא עִכבם הקב"ה אפילו כהרף עין.

החסידות מלמדת שחג הפסח נחלק לשני חלקים: הימים הראשונים של החג קשורים לגאולה ממצרים, ואילו החג האחרון של פסח קשור עם הגאולה העתידה. חג הפסח הוא הזמן לספר את ניסי יציאת מצרים, וגם לטפח ולשלהב את האמונה בגאולה העתידה.

נאכל בחג האחרון של פסח את 'סעודת משיח', שמחדירה את האמונה בבוא המשיח לליבנו ולנפשנו. ויהי רצון שעוד השנה נזכה לערוך את 'סעודת המשיח' המושלמת, עם משיח צדקנו עצמו.

חזון שנהפך למציאות. סעודת משיח והציפייה לגאולה הקרובה