קָרְבַּן פֶּסַח. אחרי תפילת מנחה בערב פסח אומרים את 'סדר קרבן פסח', שהוא תיאור הקרבת הפסח בבית המקדש. כותב על כך רבנו הזקן בסידורו: "צריך האדם הירא וחרד על דבר ה' לקרות אותו בזמנו, שתעלה קריאתו במקום הקרבתו, וידאג על חורבן הבית, ויתחנן לפני ה' בורא עולם שיבנה אותו במהרה בימינו אמן". מדוע נאמר דווקא כאן שיש לדאוג על חורבן הבית ולהתפלל לבניינו במהרה?
שאלה נוספת היא על סיום סדר קרבן הפסח: "ואם הפסח נמצא טריפה לא עלה לו עד שמביא אחר". הלוא יש עוד הלכות רבות הקשורות לקרבן הפסח, שאינן מובאות בסידור?!
מסביר הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות, כרך לב, עמ' 36): "שלמות מעשה קרבן פסח היא בהקרבתו בבית המקדש. לכן כדי שתעלה קריאתו במקום הקרבתו ממש, צריך שידע שעם כל המעלה של 'ונשלמה פרים שפתינו', עדיין חסר בשלימות הקרבתו, ועליו לדאוג על חורבן הבית ויתחנן כו' שיבנה אותו, שאז תהיה שלמות הקרבת הפסח, ובצירוף הדאגה והתחנונים ('ויתחנן') הרי זה פועל שקריאתו תהיה במקום הקרבה ממש".
לכן אומרים גם את הדין ש"אם הפסח נמצא טריפה לא עלה לו". בזה מודגש שלא די במעשה האדם, שהוא מתפלל וקורא את סדר הקרבן, אלא צריך להיות הדבר העיקרי – המעשה של הקרבן בפועל, שלכן אם נפסל הקרבן לא עלה לו, וצריך להביא אחר. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
