הקרבן הראשון שפותח את ספר ויקרא הוא עולה: "אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר, זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ". בעבודת הנפש 'קרבן עולה' פירושו התמסרות מלאה לעבודת ה', עם כל כוחות הנפש, בלי להסתפק ב'הקרבת' חלקים מסוימים ממנה בלבד.
ואולם הדרישה מן האדם להקריב את כל אישיותו לקב"ה, עד שלא יישאר מציאות נבדלת לעצמו, עלולה להבהיל את האדם ולגרום לו לחשוב שמשימה זו גדולה מיכולותיו.
פנייה אל הנשמה
על המילים "אדם כי יקריב מכם", שנאמרו קודם לכן, רש"י מבאר: "כשיקריב, בקרבנות נדבה דיבר העניין". היינו, שאין מדובר כאן בקרבן שאדם חייב להביא לכפרת חטא שעשה, ובמשמעות הרוחנית של קרבן חטאת – שאין הוא נדרש לחזור בתשובה על חטאיו. אלא מדובר בקרבן נדבה שמביא יהודי שלא חטא כלל.
ואכן, הפתיחה של הפרשה, "ויקרא אל משה", בלי ציון אחד משמותיו של הקב"ה, מעידה שזו פנייה מעצמותו יתברך שלמעלה מכל שֵׁם, והיא פונה היישר אל הנשמה האלוקית שביהודי. ברור שבמדריגה זו יהודי איננו מצוי במקום של חטא כלל.
מסירות מוחלטת
בחיבור גבוה כל־כך לקדושה אין שום פלא שהאדם מסוגל להיות 'קרבן עולה', המוגש בנדבה מצידו, ועניינו התמסרות מוחלטת לקב"ה. ועדיין צריך להבין איך מביאים את דרגת הדבקות הזו לידי ביטוי ברבדים החיצוניים יותר של האדם ובחיי היום־יום.
אכן, יש ביהודי ניצוץ אלוקי, ואולם הנשמה הקדושה, שהיא חלק א-לוה ממעל ממש, שוכנת בתוך גוף בשר ודם, לצד נפש בהמית, ולא תמיד האדם מסוגל לפעול מתוך קבלת עול מוחלטת, בלי הבנה והזדהות פנימית עם הדברים. כיצד ישתכנע אדם להקריב את כולו לאלוקות (במיוחד שהדרישה הזו מוצגת ראשונה בספר הקרבנות)?
התענוג והחיוּת
הסוד של קרבן הוא שהחֵלֶב והדם מוקרבים בנפרד. החֵלֶב מייצג את כוח התענוג של האדם והדם את החיוּת. המשמעות היא שאדם צריך להקדיש לעבודת ה' את התענוג שלו ואת החיוּת וההתלהבות. כאשר התענוג מגויס לקדושה, הוא משפיע גם על כוח הרצון.
מזה מובן שכאשר אומרים לאדם שעליו להיות קרבן עולה, אין הכוונה שעליו לבטל את מציאותו מכול וכול. עליו להקדיש את חלבו ודמו, היינו שהכוחות המניעים אותו, החיוּת והתענוג, יוקדשו לקב"ה. שהאדם יתענג מעשיית מצווה ומלימוד תורה, ויקיים אותם בחיוּת ובחשק. ואדם בר-דעת גם מבין היטב שאין להשקיע את התענוג שלו בעניינים גשמיים, כמו אכילה ושתייה ותאוות חולפות, אלא לבחור בדברים בעלי ערך נצחי – תורה ומצוות, ועל־ידי זה נעשים 'קרבן' לקב"ה.
(תורת מנחם, כרך סז, עמ' 425) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
