שאלה: האם אפשר לקדש ב'השעה השביעית' על יין לבן?
תשובה: נאמר בגמרא שבשעה השביעית אחרי חצות היום שולט 'מזל מאדים', ומלאך סמא"ל מושל עליו. לכן מובא בספרים שיש להימנע מלעשות קידוש בשעה זו.
הסבר המנהג: חז"ל מדברים על מלאך טוב (מזל צדק ומלאכו צדקיאל) ומלאך רע (מזל מאדים וס"מ המושל עליו) שמלווים את האדם בליל שבת בדרכו לביתו. לכן אין מניחים שום שליטה למלאך הרע, גם על-ידי הימנעות מלקדש בשעה 'שלו' (וזה דומה לכמה וכמה זהירויות שלנו בעניינים רוחניים, כמו במים אחרונים ונטילת ידיים שחרית וכו').
'שעה שביעית' בארץ ישראל היא תמיד מ-17:40 עד 18:40. בניו-יורק זמני השעה הם מ-17:56 עד 18:56.
מי שמתפללים קבלת שבת מוקדם, צריכים להזדרז לחזור הביתה ולמהר לעשות קידוש קודם שנכנסת השעה השביעית. מי שמתפללים מאוחר יותר (כנהוג בחב"ד ללמוד חסידות קודם תפילת קבלת שבת), ובסיום התפילה כבר נכנסה השעה השביעית – צריכים להמתין ולקדש אחריה. יש לנהוג כך גם אם יש אורחים בבית.
היו שקישרו את ההימנעות מקידוש בשעה השביעית לצבעו האדום של היין, אך מפשטות העניין, ומסתימת כל המקורות הידועים בנדון, ברור שאין לזה קשר לצבע היין. ויש להימנע מלקדש בשעה זו גם על יין לבן.
מקורות: ספר 'תיקוני שבת' מתלמידי האר"י ז"ל. מג"א סי' רעא ס"ק א, ושו"ע אדה"ז שם ס"ג ובסי' תעב סכ"ו ובסי' ערב ס"ד. קיצור הלכות שם ס"ז. 'התקשרות' גיליון שעט עמ' 16 ואילך. שלחן מנחם או"ח ח"ב סי' קסא. ודלא כמ"ש בקובץ 'אהלי שם' ח"ז עמ' רו וב'התקשרות' שם הע' 32. לעניין השעות, ראה בספר 'ישראל והזמנים' ח"א עמ' מג-ד. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
