לפני פטירתו ביקש יעקב מיוסף בנו לקבור אותו בארץ ישראל, ואף ביקש ממנו להישבע על כך: "וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי". יוסף נענה: "וַיִּשָּׁבַע לוֹ", ואז יעקב השתחווה – "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה".
למי השתחווה? רש"י מביא על כך שני פירושים. האחד: "הפך עצמו לצד השכינה... שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה". כלומר, יעקב השתחווה ליוסף, אך "הפך עצמו לצד השכינה". פירוש שני: "דבר אחר, 'על ראש המיטה' – על שהייתה מיטתו שלמה, ולא היה בה רשע, שהיה יוסף מלך הוא, ועוד שנשבה לבין הגויים, והרי הוא עומד בצדקו".
קושי בכל פירוש
לפי הפירוש השני יעקב השתחווה לקב"ה ולא ליוסף, וזאת כתודה על ש'מיטתו שלמה', שגם בנו יוסף, שנשבה במצרים ואף נעשה מלך, נותר בכל-זאת צדיק.
יש להבין מדוע נזקק רש"י לפירוש השני. הלא על-פי הכללים של רש"י, פירוש נוסף יבוא רק אם יש קושי בפירוש הראשון. ואם יש קושי, מדוע הפירוש הראשון הוא העיקרי והשני משני לו ("דבר אחר")?
מה חשב יוסף?
אלא שרש"י מבקש לבאר כאן שאלה גדולה שמתעוררת ב'פשוטו של מקרא'. אמת, יעקב ראה צורך להשתחוות לבנו, כפי שביאר רש"י קודם לכן – "שועל, בשעתו הגדולה, השתחווה לו". יעקב ביקש לחזקו, כדי שיוכל למלא את בקשתו בלי להירתע מפרעה.
ואולם אין בהסבר זה כדי להשיב על השאלה כיצד יוסף, שבוודאי כיבד את אביו בכל מאודו, הניח לאביו להשתחוות אליו. זאת רש"י מתרץ בפירושו הראשון "הפך עצמו לצד השכינה". יעקב ידע שיוסף לא יניח לו להשתחוות אליו, ולכן "הפך עצמו לצד השכינה", כדי שהכול יחשבו שהוא משתחווה לשכינה, אבל לאמיתו של דבר השתחווה ליוסף. ומנין לנו שזאת הייתה כוונתו? משום שאילו רצה להשתחוות לשכינה היה צריך להקדים את ההשתחוויה לפני שבועת יוסף, ומזה שהשתחווה אחרי שבועת יוסף, משמע שעשה זאת כדי לחזק את יוסף.
רמזי "ראש המיטה"
אלא שכאן נשאלת שאלה הפוכה – אם ההשתחוויה הייתה ליוסף, כדי לחזקו, הרי בשעה ש"הפך עצמו לצד השכינה" בטלה התועלת שבה, שהרי יוסף יכול לחשוב שאביו משתחווה לשכינה ולא אליו! לכן רש"י מביא פירוש שני, שאכן ההשתחוויה הייתה לקב"ה ולא ליוסף, שֶבח על ש"מיטתו שלמה".
ועדיין הפירוש הזה רחוק מ'פשוטו של מקרא', משום שלא נאמר בפסוקים שיעקב השתחווה לקב"ה. אי־אפשר לומר שזה נרמז במילים "על ראש המיטה" – "שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה" כמו בפירוש הראשון, משום שבפירוש השני המילים "על ראש המיטה" מכוונות לכך ש"הייתה מיטתו שלמה", ואי-אפשר לייחס שני פירושים שונים לאותן מילים.
(תורת מנחם, כרך מח, עמ' 409) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
