עם הרב אברהם יפרח
רב, משפיע ומשלוחי חב"ד בנתיבות
אני אברך כולל וכל שעותיי מוקדשות ללימוד התורה, ש"ס ופוסקים. האוּמנם עליי לפנות זמן ללימוד חסידות?
אם נבדוק מי היו תלמידיהם של אבות החסידות – הבעש"ט, המגיד ממזריטש, בעל התניא וכדומה – נמצא שהם היו גאוני עולם, תלמידי-חכמים עצומים; ובכל-זאת דבקו במאורי החסידות ושתו בצמא את תורתם, ורבים מהם נעשו מפיצי החסידות באזורי מגוריהם.
דווקא לומדי התורה יודעים להעריך את התרומה שלימוד החסידות מכניס בחייהם. העיסוק בתורה מקבל משמעות פנימית ועמוקה יותר, וכל הגישה לחיי התורה והמצוות נעשית חיה ומאירה יותר.
פתחנו בנתיבות כולל ערב ללימוד החסידות, ובאים ללמוד בו אברכים ההוגים כל היום בתורה. אני שומע מהם איך השתנו חייהם בעקבות הגילוי של אור החסידות. למשל, אברך אחד אמר לי: "כל החיים הרגשתי שאני קשור לתורה רק בצד השכלי שלי, ואילו הלב כאילו נשאר מחוץ לתמונה. כשהתחלתי ללמוד חסידות, הרגשתי איך הלב מתעורר ונדלק".
רבים משתפים אותי בגילויים שהתחדשו להם בתורת החסידות. אחד התוודה באוזניי: "בעבר חשבתי שחסידות זה 'ווארטים' נחמדים לשולחן שבת, ופה גיליתי תורה עמוקה, שנוגעת בכל הנקודות העדינות ביותר של המחשבה היהודית".
רואים בעין את התהליך שעובר על מי שנכנסים לכולל החסידות. בהתחלה הם מצטרפים כדי לטעום, ואט-אט החסידות תופסת אותם ושואבת אותם אל תוכה. אתה רואה אברכים שבאים בערב, ועל אף העייפות מסתערים בלהט על הלימוד. אמר לי אברך אחד: "אשתי שאלה אם אני לא עייף מכדי ללמוד בכולל ערב. אמרתי לה בחיוך, אף פעם לא שאלת אותי איך יש לי כוח לאכול ארוחת ערב כשאני עייף. החסידות היא המזון והאנרגיה שלי!". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
