מאסרו של אדמו"ר הזקן, שהסתיים בחג הגאולה י"ט בכסלו, אמנם נגרם העקבות עלילה כוזבת על מרידה במלכות, אך מאחוריה עמד קטרוג רוחני כנגד הרבי, על שהוא מגלה יותר מדיי את פנימיות התורה, תורת החסידות, המבוססת על תורת הנסתר.
בעת המאסר זכה אדמו"ר הזקן לביקור של רבו, המגיד ממזריטש, והבעל־שם־טוב, מייסד תנועת החסידות, והם אמרו לו שמאסרו נובע מהקטרוג שהתעורר עליו למעלה. שאל אותם הרבי אם עליו לחדול מפרסום החסידות, והם השיבו, שמכיוון שהתחיל בכך, לא יפסיק, ואדרבה, יגביר את ההפצה.
משל כמענה
למעשה, זו לא הייתה הפעם הראשונה שאדמו"ר הזקן התמודד עם קטרוג מעין זה. עוד בהיותו תלמידו של המגיד אירע פעם אחת שאחד מתלמידי הבעש"ט ראה דף שעליו נכתבו דברי חסידות מתגלגל במקום לא טהור, וראה בכך תוצאה של זילות שגרמה ההפצה של תורת החסידות. קפידתו עוררה קטרוג בשמיים, ואז אדמו"ר הזקן הסיר את הקפידה על-ידי משל:
בנו היחיד של מלך חלה במחלה אנושה והרופאים לא מצאו לה מזור. בא חכם אחד ואמר שהתרופה היחידה טמונה באבן היקרה שבכתר המלך, ואם יטחנו אותה לאבקה ויכינו ממנה שיקוי שיינתן לבן המלך – יש תקווה שטיפה אחת תיכנס פנימה ותציל את חייו.
מדוע התעוררה השאלה
בנמשל, הבן החולה הוא עם ישראל, ש'חלה' ברוחניות עם ירידת הדורות וקושי הגלות, וכדי להצילו יש 'לשחוק' את היהלום שבכתר – תורת הנסתר – גם כשיש חשש של זילות בה. ואכן, הדברים האלה ביטלו את הקטרוג שנוצר על דרכו של המגיד.
נשאלת אפוא השאלה, מדוע שנים לאחר מכן, בהיותו במאסר, העלה הרבי את השאלה שאולי עליו לחדול מהפצת החסידות, בשעה שהוא עצמו הוכיח את נחיצותה לעם ישראל!
בזכות מסירת הנפש
התשובה נעוצה בחידוש המיוחד שחולל אדמו"ר הזקן בגילוי תורת חסידות חב"ד, באופן שתהיה מובנת בשכלו של האדם. החידוש הזה עורר קטרוג חדש, שכן במשל בן המלך מודגש שדיי בטיפה אחת שתיכנס לפיו של בן המלך כדי להצילו, ואילו כאן אין הרבי מסתפק ב'טיפה', ברעיון אחד, באמרה נקודתית, אלא הוא מרחיב את החסידות למשנה סדורה, הנתפסת היטב במוחו ובשכלו של כל אדם.
על כך אין המשל מבן המלך החולה נותן את המענה המספק. בעקבות זאת התעורר קטרוג רוחני חמור יותר, משום שהרבי הרחיב את הפצת פנימיות התורה למדדים גדולים הרבה יותר. מהקטרוג הזה נוצר המאסר, אבל רבותיו של אדמו"ר הזקן אמרו לו שמכיוון שמסר את נפשו והחל במלאכה, לא יעצור אלא אדרבה, יוסיף בהפצת פנימיות התורה. מהדברים עולה קריאה לכל אחד ואחד לפעול בהפצת מעיינות פנימיות התורה, וכמובן ללמוד אותה בעצמו בהרחבה ובאופן של 'חוכמה, בינה ודעת'.
(תורת מנחם, תשמ"ו, כרך ב, עמ' 199) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
