גּוֹלָה וּגְאוּלָּה. אנו מצפים לגאולה, שאמורה ליצור מציאות חדשה לגמרי. איך זה מתיישב עם "עולם כמנהגו נוהג"? הרבי מליובאוויטש מסביר שהדבר משתקף במילה 'גאולה', שעיקרה המילה 'גולה', אלא שנכנסת לתוכה ה'א' (הרומזת לאלופו של עולם), והיא ההופכת את ה'גולה' ל'גאולה'.
גם במהותה של החסידות מתקיים שילוב דומה. לכאורה היא לא חידשה דבר. התורה אותה תורה; המצוות אותן מצוות. ועם זה, החסידות חוללה מהפכה אדירה, החדירה רוח חדשה בחיי היהדות, עד שהם קיבלו דמות שונה לגמרי.
את ההסבר אפשר למצוא במכתב שכתב הרבי הרש"ב מליובאוויטש, לרגל חג הגאולה י"ט בכסלו. הוא כותב (אגרות-קודש שלו, כרך א, עמ' רנט) כי ביום הזה, שמסמל את פריצת דרכה של החסידות – "אור וחיוּת נפשנו ניתן לנו". שתי המילים האלה, 'אור' ו'חיוּת', ממצות את בשורתה של החסידות.
האור אינו מביא שום דבר חדש לחדר ואינו מוסיף מאומה על תכולתו. ועם זה, ההבדל בין חדר שבו שוררת עלטה לחדר מואר הוא דרמטי. אף מושג ה'חיוּת' כך. רוח החיים אינה מוסיפה מאומה על מה שכבר יש בגוף. אך איזה הבדל! שני המושגים הללו, 'אור' ו'חיוּת', ממחישים איך דברים יכולים להשתנות מן הקצה אל הקצה, בלי להוסיף דבר על עצם מהותם. כך בגאולה אמנם יהיה 'עולם כמנהגו', אבל גילוי ה'א' בתוכו ייצור עולם אחר לגמרי – עולם של גאולה. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
