מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1980 - כל המדורים ברצף
	אין סיבות לאנטישמיות
	יש חדש
	המעשה צודק, הדרך שגויה
	יעקב מול עשיו
	עצה נכונה בעקבות יעקב
	יהודים מתקנים את הגויים
	מכירת חמץ לגוי
	ההבטחה אחרי החטיפה
	רציתי לשאול
	זימון בשמחות
	"אמרתי לו: לעולם תישאר בני"

שיחה מרגשת עם הרב שמעון שנייבלג, המשמש כתובת להורים לנערים מתמודדים. השיחה לוּותה בדמעות של כאב ושמחה, על אתגרים הנוגעים במעמקי הנפש

תעודת זהות. הרב שמעון שנייבלג (51), איש חינוך, חסיד בעלז, תושב הר שמואל בגבעת זאב, עומד בראש ארגון 'גדלֵנו', המשמש כתובת חסידית חמה להורים לנערים מתמודדים. יותר משש-מאות מקרים באו לפתחו עד היום, והוא עושה כל מאמץ להעניק את התמיכה הטובה ביותר.

"לפני שבע שנים האתגר הגיע גם אלינו". הרב שניילבג

בית פתוח. זמן קצר אחרי שזכינו להקים בית בישראל, החלטנו לפתוח את ביתנו בירושלים לפני נערים מתמודדים. כמו-כן עבדתי שנים בישיבות לנערים אלה. ככל שצברנו ניסיון, גילינו עד כמה כל נער הוא יהלום, ועל-ידי ליטוש נכון ביכולתו להבהיק ולהאיר.

השתיקה. היה לנו מקרה מכונן. נער שהוזמן לסעודת שבת בא מאוחר. אחרי הסעודה ליוויתי אותו לביתו, ובאזור גבעת התחמושת, הדליק פתאום סיגריה. הזדעזעתי, אבל לא אמרתי מילה. הוא הפריח את העשן לעברי, ואחר-כך כיבה את הסיגריה בהתרסה בנעלו. שתיקתי טלטלה אותו והוא אמר: 'שמעון, למה אתה לא אומר כלום?'. הייתה לי סייעתא דשמיא לענות לו: 'אתה בן 17 ואחראי על עצמך'. ואז אומר לי הנער: 'אמרתי לעצמי שאעשה דבר שירגיז אותך, והייתי בטוח שלא תעמוד בזה'. אותו נער הוא כיום יהודי שומר תורה ומצוות, וכבר מחתן ילדים.

הניסיון. לפני שבע שנים האתגר הגיע גם אלינו. בני ביקש לשוחח איתי ועדכן אותי במצבו הרוחני. חיבקתי אותו ואמרתי לו: 'אתה הבן שלי ושום דבר לא ישנה את זה'. הוא ענה: 'אבא, אתה תעבור איתי כברת דרך, יהיו לך בושות, תהיה מנודה'. לא נבהלתי ואמרתי לו: 'בני היקר, נולדת בלי כיפה, בלי ציצית ובלי פאות, ואהבתי אותך, וכך זה יישאר לנצח'.

ההתמודדות. היינו מרוסקים לגמרי, אשתי ואני. כחלק ממסע ההתמודדות שלנו, הכרתי יהודי מיוחד, אבי פישהוף, מפלטבוש, שמתמחה במקרים כאלה. אבי חיזק אותי ואמר לי: 'שמעון, יש לך תפקיד. אתה יכול להיות "הבעל-שם-טוב" של ההתמחות בהתמודדות עם נערים'.

"אמרו לי: שמעון, יש לך תפקיד". אירוע של 'גדלנו'

משמעות לחיים. כל השבוע שלי מוקדש להורים מתמודדים; בהרצאות ובפגישות. הדבר החשוב ביותר הוא היכולת לזהות את האתגר ולהגיב נכון. כך אפשר למנוע הידרדרות. אחד הדברים שלמדתי מדרכו של הרבי מליובאוויטש הוא הצורך החיוני לתת משמעות לחיים. כשיש משמעות, יש בשביל מה לקום בבוקר.

דרך ללב. חשוב מאוד לפלס דרך לליבו של הנער. הילד צריך לחוש שאנחנו איתו, שאיננו מבקרים אותו. עם זה, עלינו גם לשדר ביטחון, שאנחנו ברורים מאוד באשר לדרך שלנו.

זיהוי. יש ילדים שעברו פגיעות, ולא ידענו, וזה התפרץ בגיל מאוחר יותר. נתקלתי במקרה שהורים התמודדו עם התנהגויות חריגות של בתם בגיל הנעורים, ורק אז גילו שיש לה אוטיזם קל, שלא אובחן.

אהבה ללא תנאי. הסטטיסטיקה מוכיחה – בית שניתק קשר עם הנער המתמודד, יותר ילדים מאותו בית עזבו את הדרך, מכיוון שהרגישו כי אהבת הוריהם היא על תנאי. אני ממליץ להורים ללמוד את הספר 'תומר דבורה' ולהתחזק.

הזדהות. לפני כ-50 שנה דיבר הרבי מליובאוויטש בבכי נרגש על סיפור הגמרא בעניין מרים בת בילגה, בת למשפחת כוהנים מיוחסת, שהתייוונה. צפיתי בקטע הווידאו הזה כמה פעמים, ובכל פעם התרגשתי מההזדהות של הרבי עם הכאב הפנימי של אותה אישה. כך עלינו להתייחס לכל כאב של נער.

תניא. אחרי לימוד מתמשך בספר התניא גיליתי שאין חיוּת בחיים בלי הספר הזה. יהודי לא יכול לחיות בלי תניא. כיום אני גם מוסר שיעורים בתניא.

מסר. להורים מתמודדים אני אומר – אין אשמה בבית ספרנו. אשמה זו בריחה, אחריות זו חירות. עשיתם טעויות בחינוך? קבלו אחריות. אל תאשימו את עצמכם. כשמקבלים אחריות, אפשר לצעוד קדימה, לשפר ולתקן.