שאלה: האם משתתף בסעודת מצווה שמבקש לעזוב לפני סיומה חייב לזַמֵן בעשרה?
תשובה: שלושה בני-מצוות שאכלו על שולחן אחד, חייבים לברך יחד, בזימון. אם הם עשרה אנשים ויותר, מוסיפים: "נברך לאלוקינו...". ואם הם בשמחת נישואין או ב'שבע ברכות', מוסיפים: "נברך אלוקינו שהשמחה במעונו...".
שניים שאכלו יחדיו, מצווה עליהם לחפש שלישי שיאכל עימם (מאכל או משקה כשיעור ברכה אחרונה) כדי לצרפו לזימון. שבעה שאכלו לחם ושלושה שאכלו מאכל אחר מצטרפים לזימון ב'אלוקינו'.
שלושה שאכלו יחדיו וכן עשרה שנתחייבו בזימון ב'אלוקינו', אינם רשאים (אף לא אחד מהם) להתחלק ולברך בלי הזימון שנתחייבו בו. אך אם היו שישה, למשל, רשאים שלושה מהם להתחלק ולזמן. וכן אם היו כמה עשרות, יכולים כל עשרה לזמן לעצמם.
בכמה ספרי שו"ת מלמדים זכות על הנהוג שמקצת החבורות של המשתתפים בשמחות נישואין מברכות לעצמן ואינן ממתינות לברכה בשולחן הראשי ולשבע הברכות. שכן הואיל ולא כל אחד יכול להישאר עד סיום הסעודה, ואם יחייבום להישאר - יימנעו מלבוא, ואז יקפידו המחותנים ביותר, לכן נחשב כאילו מראש לא קבעו עצמם ולא חל עליהם חיוב שבע ברכות. לימוד זכות דומה ייתכן גם בנוגע לאי-זימון בכלל (או שלא בעשרה), כשיש חשש שעל-ידי הזימון תיגרם הקפדת בעלי השמחה.
רבנים בקהילות רבות הנהיגו שבחתונות למשל יברכו את ברכת המזון בשעה מוקדמת יחסית, ואחרי ברכת המזון ו'שבע ברכות' ימשיכו את עיקר הריקודים לשמחת חתן וכלה.
מקורות: שו"ע או"ח סי' קצב,קצג,קצז ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן שם. שלחן מנחם חלק אבן העזר עמ' ריט,רכא ובמקורות. וראה הנשואין כהלכתם פי"ד סמ"ו ונטעי גבריאל, נישואין (מהדו"ק) פ"ל, וש"נ. הערות וביאורים אהלי תורה גיליון 1003 עמ' 69. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
