מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1971 - כל המדורים ברצף
	מיום כיפור ליום כיפור
	יש חדש
	ללמוד על תשובה מבני נינווה
	יום הכיפורים
	לא לערוק מהתפקיד
	מדוע לא צמו בחנוכת המקדש?
	תרופה לחולה, סכנה לבריא
	להציל את העבריינים
	רציתי לשאול
	הבדלה במוצאי יום הכיפורים
	כשכיבדו את היהדות בתל-אביב

הפרופ' יהודה סקורניק נזכר בערגה בימים היפים בעיר הולדתו תל-אביב, שבהם העיר הייתה מלאה חצרות אדמו"רים ובתי כנסת. עדיין הוא אופטימי

תעודת זהות. פרופ' יהודה סקורניק, יליד תל-אביב, בן 80. שימש שנים רבות מנהל מחלקה כירורגית באיכילוב, וכיום משמש מרצה באוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת אריאל.

"בשבתות ובחגים לא היו רכבים בכבישים. כולם כיבדו". הפרופ' סקורניק

בתי כנסת מלאים. תל-אביב של ילדותי זו עיר עם בתי כנסת מלאים מתפללים. למשל, בבית הכנסת 'ישורון', שבו התפללתי בילדותי, היו אלף מקומות ישיבה, והכול היה מלא. היו תפילות שאנשים עמדו בחוץ, מחוסר מקום. אני זוכר היטב גם את בית הכנסת ברחוב אלנבי. היו בו מנייני מנחה-ערבית נון-סטופ. ברחובות אחד העם ושיינקין התגוררו אדמו"רים שעמדו בראש חצרות גדולות. אני זוכר היטב את השטיבלים של גור, בעלז, סדיגורה ועוד.

תשליך. חרות בזיכרוני מעמד תשליך באחד מימי ראש השנה. כולנו צעדנו בשלווה לעבר חוף הים, ופתאום ראינו אופנוע נוסע בכביש. נחרדנו. זה היה כל-כך חריג. בשבתות ובחגים לא היו רכבים בכבישים. כולם כיבדו את השבת ואת מועדי ישראל. אני זוכר גם את שירת הים בשביעי של פסח. אנשים רקדו על החוף.

מהפך. המהפך שעבר על העיר לא אירע ביום אחד. זה היה תהליך. מחירי הדירות החלו לעלות ואנשים, בפרט צעירים, החליטו לחפש דירות במקומות זולים יותר. הדור הצעיר עזב, והדור המבוגר הלך לעולמו או עבר לגור ליד הילדים. מנהיגי קהילות החלו אף הם לעזוב, וכך התמעטו שומרי המצוות בעיר.

תינוקות שנשבו. אין לי תלונה לשום צעיר תל-אביבי שאינו מחובר למורשתו. רבים מצעירי ימינו הם בגדר תינוקות שנשבו, שכן לא קיבלו שום חינוך על חשיבות המסורת. עם זה אנו עדים להתעניינות גוברת והולכת ביהדות מצד הצעירים. יש רצון לדעת יותר על המורשת.

חיפוש עצמי. צעירים רבים אחרי הצבא נוסעים לטיול באסיה, ושם הם מתחילים לחפש את עצמם. מקצתם נחשפים לעבודת האלילים של המזרח הרחוק, ובמהרה מרגישים את הריקנות. לדעתי, ההצלה של העם היהודי באה מחב"ד, מאחר שהשלוחים מעניקים להם את המענה היהודי היפה והמונגש, שעושה להם טוב.

הפחד מהדת. אני רואה את המלחמה בדת ומודאג מאוד. כשאני רואה מבוגרים, שקיבלו בביתם בעבר חינוך כלשהו על יהדות, והם מתנכרים לתורה ולמצוות – ברור לי שזה נובע מהפחד שלהם שיש פה דור חדש שמבקש להתעניין ולהתקרב.

חזון אליהו. במסגרת פעילות משפחתנו לחיבורים והפצת יהדות בעירנו, זכינו להיות שותפים בהקמת ישיבת 'חזון אליהו', הפועלת בבית הכנסת ישורון, שבו גדלתי. שליח חב"ד בעיר, הרב יוסף גרליצקי, אמר לי פעם אחת שהוא מעוניין להקים ישיבה לחוזרים בתשובה, בעקבות צעירים רבים המתעניינים ביהדות. התגייסתי מייד למשימה. הישיבה נקראת על שם חמי, הרב אליהו מירון, שכל חייו פעל רבות לחיזוק הדת בתל-אביב.

"אנו עדים להתעניינות גוברת והולכת ביהדות". הפרופ' סקורסקי והרב גרליצקי

חרדה מהבאות. ערב יום הדין אשתקד, כשראיתי את ההתגוששויות הנוראות בעירנו על התפילות במרחב הציבורי, חרדתי מאוד מהבאות. לא זכרתי מעולם בתל-אביב דבר דומה, שפתאום מפריעים לאנשים להתפלל.

יד מושטת. לכל המנסים להפריע לחופש הדת בתל-אביב, אני רוצה לומר – בואו תתעניינו, תבינו, תשאלו. בואו ניפגש ונדבר. לפני שאתם מחרימים ותוקפים – תלמדו קצת על היהדות שלנו ושלכם, ואז תחליטו מה שתרצו. אין לי ספק שרוב השנאה נובעת מחוסר הבנה וידע על היהדות.

לכבד. חייבים להפסיק את השנאה בתוך עם ישראל ולהגביר אהבת חינם. השנאה תמיד גורמת חורבן. הגיע הזמן להגביר כבוד הדדי ואהבה בין איש לרעהו. לא כולם צריכים להיות בעלי דעה אחת, אבל יש לכבד את מגוון הדעות בתוכנו. בנפשנו הדבר!