עם הרב יעקב סלונים
מנהל בית חב"ד בגבעת מרדכי ורמת הכרם, ירושלים
שנה אחרי שנה אנחנו מתוודים על חטאינו ביום הכיפורים ומבקשים סליחה, ואחרי-כן חוזרים לסורנו. האין זה שקר?
בספר התניא (איגרת התשובה פרק יא) מבואר, שלאמיתו של דבר אפשר לשאול זאת גם על כל תפילת שמונה-עשרה, שאנו מתפללים שלוש פעמים ביום, ובכל תפילה מבקשים 'סלח לנו', וחוזרים וחוטאים.
אכן, חז"ל אמרו (יומא פה,ב) שהאומר 'אחטא ואשוב' אין מספיקים בידו לעשות תשובה, אבל זה אמור על מצב שבשעת החטא האדם יכול היה להתגבר על יצרו, וסמך בליבו על האפשרות לשוב בתשובה ונכנע לפיתוי. במקרה זה, התשובה הייתה מעין סיבה שגרמה לחטא, ועל כך אמרו חז"ל: 'אין קטיגור נעשה סניגור'.
וגם במצב זה הדגש הוא שאין מסייעים לו מן השמיים לחזור בתשובה, ואף כשהוא מתחיל להתעורר מעצמו – עורמים עליו קשיים בדרך. אך אין נוטלים ממנו כליל את הבחירה החופשית, ואם 'דחק ונכנס', ועשה תשובה – מקבלים את תשובתו.
ואילו אנו מקדימים בכל יום בתפילה לבקשת 'סלח לנו' את בקשת "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך", היינו שנשוב אל ה' באמת ושלא נחזור לחטוא. גם ביום הכיפורים אנו מבקשים "יהי רצון מלפניך... שלא אחטא עוד". על כן אין זה בגדר 'אחטא ואשוב' כל עיקר.
כשיהודי עומד לפני בורא עולם ביום הכיפורים, אומר וידוי ומבקש מחילה וסליחה – הוא רוצה באמת ומכל הלב לפתוח דף חדש ולהימנע מחטא. אם אכן היה נשאר כל השנה ברמה הרוחנית שבה עמד ביום הקדוש, לא היה חוזר וחוטא. נמצא שבקשת סליחה זו היא כנה ואמיתית.
בטוחים אנו שהקב"ה אב הרחמן מקבל את בקשתנו, מכפר על כל עוונותינו ומעניק לנו שנת גאולה וישועה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
