שאלה: האם ההבדלה במוצאי יום הכיפורים שחל בשבת דומה להבדלה רגילה של מוצאי שבת?
תשובה: בעניין זה יש כמה דברים השנויים במחלוקת.
ברכת הבשמים: בשבת רגילה מברכים על הבשמים בתוך ההבדלה, כדי להשיב את 'הנשמה היתרה' של השבת שהלכה לה. ביום כיפורים רגיל לא תיקנו ברכה זאת (ולכן אם תיאמר הברכה – יהיה בכך הפסק בין ברכת היין לשתייתו). לפי הרמב"ם, הטור והשולחן ערוך, אין מברכים גם הפעם על הבשמים, לפי שאין ביום זה נשמה יתרה, מפני התענית, וכן נהגו הספרדים. אבל רבים מהראשונים והאחרונים חלקו על זה, ומהם שכתבו שאדרבה, בוודאי הייתה ביום זה נשמה יתרה, והאשכנזים וחב"ד נהגו כמותם. ספרדי שרצונו לברך על הבשמים, יעשה זאת אחרי הברכה האחרונה, 'על הגפן', שלאחר שתיית יין ההבדלה.
ברכת הנר: במוצאי שבת רגילה מברכים על האש, אך במוצאי יום הכיפורים יש לחַזֵר אחרי נר דולק, כדי להדגיש שהיום נאסר להדליק אור. יש לברך ברכת 'בורא מאורי האש' על נר ששָׁבַת, היינו נר שדלק מערב יום הכיפורים, או לפחות על נר שהודלק ממנו.
אם אין נר כזה – במוצאי יום כיפורים רגיל אין מברכים על מאורי האש, אבל כשיום הכיפורים חל בשבת, לדעת המשנה ברורה, כף החיים וילקוט יוסף באין ברירה מברכים על נר שהודלק מגפרורים, כרגיל. אך לפי אדמו"ר הזקן אין לברך עליו.
מקורות: רמב"ם הל' שבת פכ"ט הכ"ח. טושו"ע סי' רחצ ס"א וסי' תרכד ס"ג, ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן, משנ"ב ושעה"צ וכף החיים שם. ש"ש כהלכתה (ח"ב) פ"ס סכ"ג, נטעי גבריאל הל' יוה"כ פרק סז, ילקוט יוסף ח"ה (מועדים) עמ' 115, קיצור שו"ע עם הגהות 'דרכי הלכה', סי' קלג אות לז, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
