מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1957 - כל המדורים ברצף
	שלושים שנה ברגשות מעורבים
	יש חדש
	גם קורח האמין במשה
	מחתות הקטורת
	זכות של כוהן
	מעלת הבכורים לעתיד
	האריך ימים בזכות הלכות טריפות
	ההוראה המפתיעה לקהילת תוניס
	רציתי לשאול
	כבוד ללוי
	ממלכת התורה של הרבי מליובאוויטש

במשרדים צנועים בניו-יורק עמלים כבר יותר מארבעים שנה על עריכת תורת הרבי והוצאתה לאור. ראשי המערכת משתפים באחורי הקלעים של המלאכה הגדולה

תעודת זהות. הרב דוד פלדמן והרב חיים-שאול ברוק, ישראלים במקור, תושבי ניו-יורק, עומדים מאחורי המפעל הכביר, שמוציא לאור את תורת הרבי מליובאוויטש, זה יותר מארבעים שנה. צוות של תלמידי-חכמים עמל על עריכת החוברות השבועיות וסדרת הספרים 'תורת מנחם', שכבר משתרעת על פני 131 כרכים.

הרב יואל כהן עם הרבנים פלדמן וברוק. בעקבות הגאונות

ההתחלה. המוסד הוקם בשנת תשמ"א, בשם הצנוע 'ועד הנחות בלה"ק'. 'הנחה', בקוד החב"די, משמעותה העלאת תורת הרבי על הכתב על-פי הבנת הכותבים. 'הנחות בלה"ק' הכוונה רישום דברי הרבי בלשון הקודש, בעוד קודם לכן הדברים נרשמו ביידיש, שפת דיבורו של הרבי. הרב פלדמן עוסק בכתיבה ועריכה, והרב ברוק מנהל את המוסד ואת כל מערך ההוצאה לאור.

3193. לאורך השנים הרבי דיבר ברבים ב-3193 הזדמנויות. בימות החול נשמרו הקלטות, ואולם בשבתות ובמועדים שוחזרו דבריו בידי צוות ה'חוזרים', ובראשם הגאון הרב יואל כהן, שניחן בהבנה מעמיקה וזיכרון פנומנלי.

ה'חזרה'. אחרי ההתוועדות עם הרבי, שארכה בשבת כשלוש-ארבע שעות, הלכו כמה מבחורי הישיבה לסעודת שבת בבית הרב כהן, ועשו 'חזרה כללית' על דברי הרבי. במוצאי שבת התקיימה ה'חזרה' הרשמית, מפי הרב כהן.

סביב השעון. ביום ראשון לפנות בוקר היה הרב פלדמן מתחיל לערוך את ה'הנחה' השבועית. הרב ישראל-שמעון קלמנסון הוסיף את ציוני המקורות, בשולי העמוד. לקראת השלמת המלאכה היא הועברה לעיונו של הרב כהן, וביום שני בערב או בשלישי אחר הצוהריים הוגשה הרשימה לרבי, בציפייה שיואיל להגיה אותה.

הגהה. במרוצת השנים הגיה הרבי 190 מאמרי חסידות ו-1222 שיחות, שנדפסו ב-39 כרכי 'לקוטי שיחות'. בשנים תשמ"ז-תשנ"ב הגיה הרבי בכל שבוע חלק מהדברים שנשא בשבת. כאלף תשובות השיב הרבי על שאלות צוות הכותבים לאורך השנים.

רוצה להניק. בשנים הראשונות להנהגתו הרבי כמעט לא הגיה את תורתו, על אף בקשות חוזרות ונשנות. בג' בתמוז תשי"ב הרבי כותב: "כבר כתבתי כמה פעמים שיותר ממה כו' רוצה להניק, אבל מה אעשה, ואני אין עתותיי בידי כלל לרוב הטרדות... ובכל-זאת הרי תקוותי במקומה עומדת שייתן השם יתברך הצלחה בזמן שיהיה גם זמן מועט מחזיק את המרובה ויהיה מקום בראש גם להנ"ל". אך מפליאה העובדה שככל שנקפו השנים והעומס על הרבי הוכפל ושולש, החל להגיה יותר ויותר את תורתו.

עבודת לילה. בשנים האחרונות הרבי היה מגיה את השיחות בלילה של יום שלישי, בין 11 בלילה ל-5 לפנות בוקר. התיקונים היו תמיד מאלפים, וציפינו להם בכיליון עיניים. בכל פעם שזכינו לקבל מהרבי את ההגהות, הייתה אצלנו שמחה מיוחדת. היו פעמים שאחרי הכנסת התיקונים השיחה הייתה מועברת לרבי להגהה שנייה.

במקום מנוחה. בכ"ז באדר-ב תשמ"ז ביקרו הרבנים הראשיים אז, הרב שפירא והרב אליהו, אצל הרבי, והתנהלה ביניהם שיחה תורנית ארוכה. סיימנו את רישום הדברים לקראת חג הפסח. בחול המועד התקשר מזכירו של הרבי ושאל אם הגהת השיחה נחוצה בעבור חול המועד. השבנו שלא. במוצאי אחרון של פסח, אחרי התוועדות ארוכה וחלוקת 'כוס של ברכה', הלך הרבי לביתו בשעה 2:15 בלילה. במקום לנוח, ישב להגיה את השיחה, ובבוקר החזיר את הגהותיו.

ריחוק הערך. ראינו אצל ה'חוזר', הרב כהן, באיזו חרדת קודש היה ניגש לכל מאמר חסידות או שיחה של הרבי. היה אפשר לחשוב שאחרי שנים רבות של לימוד ועיון בתורתו תהיה לו תחושה שהוא כבר יודע את 'המהלך', אבל לא. ככל שעברו השנים התעצמה בו ההרגשה של ריחוק הערך, אל מול הגאונות והעומק של תורת הרבי. זה הזמן להרוות את הנפש מהמעיין העצום הזה!

הרב קלמנסון (מימין) והרב פלדמן (משמאל). צוות ה'חוזרים'