שאלה: כשאין כוהן בקריאת התורה, האם יש חובה להעלות את הלוי ראשון?
תשובה: בדרך כלל, סדר הקדימה (בכמה וכמה עניינים) הוא: "כוהן, לוי, ישראל". זה גם סדר העולים לתורה, ולא עוד אלא שלא כמו בעניינים אחרים, כאן אין הבדל אם הכוהן או הלוי הם תלמידי-חכמים או עמי-הארץ. תמיד נשארים בסדר האמור, "מפני דרכי שלום".
נאמר בגמרא, שאם אין כוהן בבית הכנסת – "נתפרדה החבילה", היינו – התבטל הסדר, ואין עוד חיוב לכבד את הלוי.
וכך נפסק להלכה, שאם אין כוהן, אין חובה להעלות את הלוי ראשון, ואפשר להעלות ישראל במקומו (ואומרים: "יעמוד... ישראל במקום כוהן"). ואולם אחרי שעלה ישראל ראשון, לא יעלה אחריו לוי, כדי שלא יאמרו שהראשון היה כוהן.
אם הלוי הוא 'חיוב' (יום השנה, חתונה, ברית מילה וכו') או שעליו לברך ברכת 'הגומל', ודאי צריכים להעלותו ראשון.
לדעת המגן-אברהם והט"ז, אם הלוי והישראל שווים בתורה, יש להעלות את הלוי ראשון. רבנו הזקן כותב באשר לזימון בברכת המזון: "ובמקום שאין כוהן, טוב להקדים גם כן הלוי לישראל בכל אלו, אם הם שווים בחכמה". פעם אחת אירע אצל אדה"ז שלא היה כוהן, וקרא הקורא ללוי במקום כוהן, ובירכו אדה"ז בעבור זאת באריכות ימים. למעשה, בקרב חסידי חב"ד נהוג להעלות תמיד לוי במקום כוהן, אף אם הישראל גדול ממנו בתורה.
מקורות: משנה, סוף הוריות. גיטין נט,ב. רמב"ם הל' תפילה פי"ב. טושו"ע או"ח קלה ס"ו ונו"כ. פסקי תשובות שם ס"ק י. שו"ע אדה"ז סי' רא ס"ג. המלך במסיבו ח"א ס"ע רסה. לקוטי סיפורים להרב פרלוב (מהדורות תשכ"ו, תשנ"ב עמ' עב). שבועון 'כפר חב"ד' גיליון 986 עמ' 35. וראה התוועדויות תשמ"ג ח"א עמ' 543. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
