"וְאֵין לְהוֹסִיף עַל טְרֵפוֹת אֵלּוּ כְּלָל, שֶׁכָּל שֶׁאֵרַע לִבְהֵמָה אוֹ לְחַיָּה אוֹ לְעוֹף חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁמָּנוּ חַכְמֵי דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים וְהִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶן בְּבָתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל – אֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה, וַאֲפִלּוּ נוֹדַע לָנוּ מִדֶּרֶךְ הָרְפוּאָה שֶׁאֵין סוֹפָהּ לִחְיוֹת" (הלכות שחיטה י,יב)
הרמב"ם מונה לאורך שישה פרקים (פרקים ה־י) שבעים סוגי טריפות, שהם מכות ומחלות העלולות להביא למיתת בעל-החיים, ועל כן אוסרות אותם באכילה. בסיכום הוא מציין שסומכים על מה שפסקו חכמי ישראל, גם אם על-פי הרפואה נראה אחרת.
ביטוי לכך נמצא בסיפור מיוחד במינו. הרב אליהו-יוסף ריבלין שימש רב קהילה ברוסיה. בגופו התגלתה מחלה קשה, והרופאים טענו כי זו מחלה סופנית. נזכר הרב ריבלין שבשולחן ערוך יש מחלוקת על מחלה דומה בבהמה – הבית יוסף סבור שהבהמה כשרה, היינו שיש מזור למחלה; והרמ"א פוסק שהבהמה טריפה ואסורה באכילה, היינו שזו מחלה סופנית.
"יש עצה למחלתי", חשב הרב. "אעלה לארץ ישראל, ושם מקובלת הפסיקה של הבית יוסף, וכך אזכה להבריא ולהאריך ימים". הוא שטח את הצעתו לפני רבו, אדמו"ר ה'צמח צדק', והרבי סמך את ידיו על ההצעה.
הרב אליהו ריבלין עלה ארצה, הקים את בית הכנסת 'צמח צדק' בעיר העתיקה וחי עוד 18 שנה, ונפטר לפני כ־140 שנה, בי"ב בתמוז תשכ"ה. ספרו 'אוהל יוסף' יצא לאור בידי נינו, הפרופ' יואל ריבלין. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
