ניצוץ קדושה
"ואת האש זרה הלאה כי קדשו" (במדבר יז,ב). אף-על-פי שמקור הקטורת היה בחטא, ב"מחתות החטאים האלה", מאחר שמסרו נפשם עליו, קיבלו המחתות ניצוץ של קדושה.
(רבי יוסף-שאול נתנזון)
מחלוקת בשם הנפש
"את מחתות החטאים האלה בנפשותם" (במדבר יז,ג). הקשים שבבעלי מחלוקת הם מי שמשתפים במריבותיהם גם את ה'נפש', כאילו המחלוקת היא לשם שמיים.
(רבי נפתלי מרופשיץ)
המחיצות חשובות לאחדות
"ולא יהיה כקורח וכעדתו" (במדבר יז,ה). קורח הטיף לאחדות ושוויון בין בני ישראל, ואף-על-פי-כן נהיה סמל המחלוקת והפירוד. הווי אומר שביטול המחיצות שבין סוגי העם, כוהנים, לוויים וישראלים, 'ראשיכם' ו'שואב מימיך' מביא לידי פירוד ופילוג, ולא לאחדות. דוגמה לדבר: חיבור בין אש למים ייתכן רק כאשר שולי הקדירה מפסיקים ביניהם, ובלי 'מחיצה' זו אין חיבורם אפשרי.
(לקוטי שיחות)
חסד ה'
"ויהיו המתים במגפה" (במדבר יז,יד). למה כתוב "המתים במגפה" ולא "וימותו במגפה"? לרמז על חסד ה' יתברך, שבתוך גזירת הניגפים, ארבעה ועשרים אלף, נכללו גם מי שהגיע זמנם למות מיתה טבעית, בשל זיקנתם.
(רבי חיים מוולוז'ין)
לעלות בהצלחה
"והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח" (במדבר יז,כ). יש מי שעלייתם היא ירידתם. קודם שעלו לגדולה היו אנשים טובים וישרים ואנשי חיל ואמת, אך כשהגיעו לשלטון פג ריחם וטעמם. איש המעלה האמיתי לא זו בלבד שהגדולה אינה מזיקה לו, ואינה מעבירה אותו על דעתו ועל דעת קונו, אלא אף מעלה אותו ומפתחת את כישרונותיו ומידותיו לטובה. זהו "האיש אשר אבחר בו", היינו השלם במידותיו, "מטהו" – שרביט ממשלתו – "יפרח", יגדל ויעלה מעלה-מעלה.
(הרב יהושע טרונק מקוטנה)
בזכות הכוהן
"והנה פרח מטה אהרון... ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים" (במדבר יז,כג). כשם שיש באילן פרחים, ציצים ופירות, כך יש לכל ישראל חלק – זה בפרח וזה בציץ, אך הפירות הם בזכות הכוהן – הצדיק.
(רבי בונם מפרשיסחה)
באין מונע
"ויגמול שקדים" (במדבר יז,כג). ירידת והמשכת אור אלוקי לעולם הזה עלולה 'להתעכב' בעולמות העליונים, כי בכל היכל שבו השפע עובר יש דין ומשפט: האוּמנם ראוי אדם זה שתומשך אליו השפעה זו למטה בגשמיות. אך כשנמשך השפע על-ידי הכוהנים – הוא נמשך במהירות, דרך כל העולמות, באין מונע ומעכב, ואין מעיינים בדין כלל, בחינת "עד מהרה ירוץ דברו". זהו שמטה אהרון הוציא שקדים דווקא, "הממהר להפריח מכל הפירות" (רש"י).
(לקוטי תורה)
עוז להראות
"ויוצא משה את כל המטות... ויראו וייקחו איש מטהו" (במדבר יז,כד). לשם מה הראו הנשיאים את מטותם, ולמה נכתב פרט זה בתורה? אלא יש בזה מוסר השכל: הנשיאים לקחו את מטותיהם להראות שמטותיהם לא פרחו. כל אחד ואחד מהם היה בו עוז להראות שאהרון נבחר ולא הוא.
(רבי משה-דוד מצ'ורטקוב) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
