שאלה: האם חובה לומר את תיקון ליל שבועות? ומתי אפשר להתחיל באמירתו?
תשובה: בזוהר הקדוש נאמר, שחסידים הראשונים לא היו ישנים בליל שבועות והיו עוסקים בתורה ואומרים: "בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות". בדורות האחרונים פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות ערים כל ליל שבועות ולעסוק בתורה.
ראוי לכל אדם, גם לתלמידי-חכמים, לומר בציבור את סדר ה'תיקון' הנדפס, שנתקן על-ידי גדולי ישראל – מרן הבית יוסף וחבריו, והושלם והונהג על-ידי האר"י ז"ל והשל"ה, ובו קטעים נבחרים מכל פרשיות התורה, ומכל ספרי הנביאים והכתובים, וכן משישה סדרי משנה, סדר תרי"ג מצוות בקצרה, וקטעים מספר יצירה ומספר הזוהר.
זו הכנה אמיתית לקבלת התורה, באמירת האותיות הקדושות שבה, השוות לכל נפש מישראל. וכן כתבו השל"ה, החיד"א והבן איש חי, וכן נהג החת"ם סופר, וגם המהרי"ץ (מרבני תימן) הפליג בסגולות שבאמירת התיקון.
אפשר להתחיל לומר את ה'תיקון' אחרי צאת הכוכבים, להפסיק לתפילת ערבית, ולהמשיך אחרי סעודת החג.
הרבי הריי"צ מליובאוויטש הורה שגם צעירי התלמידים יאמרו 'תיקון' בליל חג השבועות, ומי שלא יספיק לסיימו בלילה – יסיים ביום.
מי שאינו מספיק לומר את ה'תיקון' בלילה, יאמר כמה שיספיק, וימשיך במשך היום. ויש שכתבו שיש לומר בלילה לפחות את סדר התנ"ך.
מקורות: זוהר ח"א ח-ט. ח"ג צח,א. פדר"א פמ"א, שהש"ר א,נו. מג"א תצד,א. ח"י שם. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ב וס"ג. כף החיים שם ס"ק ח. שו"ע הזוהר שם. מנהג ישראל תורה שם סק"ג. ילקוט יוסף ח"ה, עמ' תלח. 'נטעי גבריאל - שבועות' פי"ד-ט"ז, ובשו"ת שם סי' ד, וש"נ. 'שערי המועדים – שבועות', סי' ע-עב. אוצר מנהגי חב"ד – סיוון, עמ' רצה-רצו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
