בכל יום מחדש
למה לא נזכר כלל בתורה, בפרשת המועדים, שחג השבועות הוא יום מתן תורה? ולמה לא נאמר בפירוש באיזה יום ניתנה התורה? ללמדנו שבאמת מתן התורה אינו נפסק ואינו נגמר, ובכל יום היא ניתנת מחדש. כפי שאמרו חז״ל על הפסוק (דברים כו,טז) "היום הזה ה׳ אלוקיך מצווך לעשות" – "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, כאילו בו ביום נצטווית עליהם".
(מגיד מישרים)
מתן שווה
למה נקרא 'זמן מתן תורתנו' ולא 'זמן קבלת תורתנו'? – כי התורה ניתנה לכל ישראל בשווה, וכל אחד ואחד קיבל "לפום שיעורא דיליה". כל אחד ואחד השיג בה לפי כוח שכלו, מדריגתו ועוצם השגתו.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
נתינה אישית
לכן היום הזה נקרא 'זמן מתן תורתנו' ולא 'זמן מתן תורה', כי זה היה זמן מתן תורה לכל אחד, כל אחד לפי מעשיו, כישרונו, דרגתו והשגתו בתורה.
(דעת משה)
להאיר בעולם
אור התורה חייב להאיר ולהשפיע גם בענייני העולם, שגם ההתנהלות בענייני העולם בחיי היום־יום תהיה מוארת ומושפעת מאור התורה. לא כדעת הסבורים שהתורה לחוד וענייני העולם לחוד; שבסביבה של תורה – יתנהג לפי רוח התורה ואילו בבואו לענייני העולם יתנהג לפי מוסכמות העולם.
(הרבי מליובאוויטש)
מעלת האמירה
"וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור" (שמות כ,א). יש עניין גדול באמירה בלבד של "הדברים האלה" – אותיות התורה והתפילה – אפילו כשהאדם אינו מבין את פירושם. עצם אמירת אותיות התורה והתפילה מטהרת את נפש האדם ועל ידי כך יוכל לעלות ולהגיע למעלות נשגבות ביותר.
(ספר המאמרים תש"ד)
כוח לדורות
עשרת הדיברות נאמרו לכל ישראל. והוספת המילה 'לאמור' באה לרמז על נתינת כוח מיוחדת שניתנה במעמד זה, לנשמות ישראל לדורותיהן. נוסף על עצם הגילוי שהיה במתן תורה, נתן הקב"ה לכל נשמות ישראל בכל הדורות את הכוח, שבכל מקום ובכל עת שיעסקו בתורה, ימשיכו לעולם אותו גילוי שהיה במתן תורה.
(ספר המאמרים קונטרסים)
למה בהר
אמנם התורה עניינה המשכת אלוקות מלמעלה למטה, אבל היא ניתנה לנו בהר, להורות שהמשכה זו תלויה ב'אתערותא דלתתא' דווקא, וב'עבודת הבירורים', בהעלאה מלמטה למעלה.
(ספר המאמרים תש"ט)
לא להסתפק במועט
"הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו" (שמות יט,יב). אם זכיתם ועליתם בהר, אל תסתפקו בנגיעה בקצהו בלבד – אל תהיו מהמסתפקים במועט, אלא השתדלו לעלות מעלה-מעלה.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
