"לביא, שלמד איתי בכיתה, זיהה את הסבל שלי. הוא חשב איך יוכל לשמח אותי ולהראות לי שחושבים עליי ושאני לא לבד"
כאשר הרב ברק כוכבי, מנהל בית חב"ד ביישוב חשמונאים, נערך השנה לתהלוכת ל"ג בעומר המסורתית, היה ברור לו שהיא תתקיים לעילוי נשמתו של בן היישוב, החייל לביא גהאסי הי"ד, שנפל בעזה.
לביא הי"ד במלחמה. סיפור מרגש ומעורר השראה
זה קרה בח' בטבת. הבשורה הקשה מנשוא דפקה על דלת ביתם של יעקב ואורית גהאסי: לביא, בנם השלישי מתוך ארבעה, נפל בג'באליה.
"לביא היה ילד מיוחד מאוד", סיפרה האם השכולה. "הוא היה בעל מטרות מאוד נשגבות, וכל מה שרצה השיג בדרכים יצירתיות. הוא היה מלא אהבה ונתינה. לב ענק. הייתה לו נוכחות עוצמתית לצד צניעות וענווה, דבר שייחד אותו מאוד".
"לאחר הכניסה הראשונה שלו ללחימה בג'באליה היה לו סיפוק עצום ואור בעיניים על שעשה מה שצריך לעשות", סיפר האח, נועם, שמשרת גם הוא במילואים בצפון הארץ. "לפני גיוסו למד בישיבה תיכונית בחשמונאים – 'נר תמיד' – והתנדב לסייע לילדים עם צרכים מיוחדים, כמתנדב בארגון 'קו לחיים'. תמיד חיפש היכן הוא יכול לתרום לזולת ולעם ישראל".
הרב כוכבי פנה אל הוריו של לביא, והזמין אותם לתהלוכה, לספר על בנם היקר. להפתעתו, ההורים שיתפו אותו בחוויה מיוחדת שחוו חודש קודם לכן.
.jpg)
הרב כוכבי, בתהלוכת ל"ג בעומר
ערב אחד צלצל הפעמון בביתם. בפתח עמדו אישה ובנה. הבן ביקש למסור לידיהם סיפור אישי שכתב בעבורם, והגיש להם את המכתב. וכך כתב הצעיר:
להורים של לביא היקר
למדתי עם לביא בכיתה, וכשנודע לי שנהרג, הזדעזעתי. אני יודע שאין נחמה אחרי שילד נופל, אך יש לי סיפור קצר עליו, שאולי יחזק אתכם, סיפור שמתאר את הרגישות שלו לחלשים.
כהקדמה לסיפור אומר, שאני מתמודד נפשית עם חרדות, OCD וכו'. בחברה תופסים אותי כאדם סגור ומוזר, כזה שכמעט אינו מדבר, לא בשיעורים ולא בהפסקות.
לביא, שלמד איתי בכיתה, זיהה את הסבל שלי. הוא חשב איך יוכל לשמח אותי ולהראות לי שחושבים עליי ושאני לא לבד.
לקראת סוף שנת הלימודים בכיתה יב, יזם לביא שהשכבה כולה תאסוף כסף לטיסה בשמי הארץ בעבורי. הוא בחר בזה, מפני שידע שאני אוהב מטוסים ותעופה.
הוא ערך הצבעה בשלוש הכיתות של השכבה, ומאחר שרוב התלמידים בשכבה הבינו במרוצת השנים, בצורה כזאת או אחרת, שאני לא נער רגיל כמו כולם – הסכימו. מדובר בסכום גדול, שנע, כפי שהבנתי, סביב אלף ש"ח.
אחרי כל זה לביא גם השיג טייס, שיוכל לעשות את הטיסה, ועם עוד חברים הצליחו לסדר לי טיסה.
יום קודם התקשר אליי הרב של הכיתה ואמר שהכינו לי הפתעה – טיסה בשמי הארץ! לרגע לא הבנתי, ואז הרב סיפר לי איך עשו זאת. הייתי בהלם. חברים שאני בכלל לא מדבר איתם ארגנו לי דבר גדול כל-כך!
למחרת התקיימה הטיסה. טסתי עם עוד שני חברים. לביא היה אחד מהם.
אמרתי למארגנים, ובפרט ללביא, שזה ריגש אותי, והראה לי שחושבים עליי ולא מזניחים אותי. הטיסה הייתה ארוכה, שזה היה ממש טוב, כי אני אוהב להיות כמה שיותר זמן באוויר. נהניתי מהטיסה, לראות הכול מלמעלה.
אך בעצם, הטיסה עצמה לא הייתה הדבר המשמעותי כאן, אלא הידיעה שיש מי שדואגים לי וחושבים עליי, ושאמנם אני לבד בכיתה, אבל זה רק בהיבט החיצוני. מבפנים התחלתי להרגיש קרבה גדולה יותר לחברים, ושיותר קל לדבר איתם. כל זה בזכות לביא, שחשב איך לשמח אותי.
מסיים הרב כוכבי:
"סיפרתי את הסיפור בתהלוכה, ובשבת, במהלך התוועדות חסידית, פנה אליי יונתן, חברו של כותב המכתב, וסיפר דבר מדהים לא פחות. 'אני מכיר את כותב המכתב כבר כמה שנים', אמר לי יונתן. 'כל השנים שמעתי מהנער הזה בקושי חמש מילים. אחרי הטיסה שלביא ארגן בעבורו, הוא חיבר שיר ושר אותו לפני כל התלמידים במסיבת סוף השנה. זה היה דבר בלתי-ייאמן!'.
"עלינו ללמוד מלביא כמה חשוב לראות את השני, לדרוש בשלומו, להאמין בו ולהעצים אותו. יהי זכרו של לביא היקר ברוך לעד!".
(תודה לרב ברק כוכבי) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
