חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 ז' בחשון התשפ"ז, 18/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1953 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת במדבר, א' בסיון ה'תשפ"ד, (07/06/2024)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1953 - כל המדורים ברצף
מעמד שאינו ניתן לערעור
יש חדש
פגישה ומשמעותה העמוקה
מתן תורה
סדר עדיפויות
הנשמה תתלבש
עקרון התת־מודע ברמב"ם
הפתעה לחבר השתקן
רציתי לשאול
אמירת התיקון
גר הצדק שחזר לשורשיו

מס' 1953, ערב שבת-קודש פרשת במדבר, א' בסיון ה'תשפ"ד (07.06.2024)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

מעמד שאינו ניתן לערעור

הקב"ה בחר לתת לנו את תורתו לא על-ידי נביאים, שליחים, אותות ומופתים וכדומה, אלא במעמד פומבי, שכל אדם מישראל היה עד לו

זה קרה לפני שלושת-אלפים ושלוש-מאות ושלושים ושש שנים. בשישה בסיוון, בשנת בתמ"ח (2448) לבריאה, התגלה הקב"ה לעיני כל העם על הר סיני ונתן לנו את התורה. זה מעמד הר סיני המפורסם, שעליו עומדת דת ישראל כולה.

הרמב"ם (בפרק ח מהלכות יסודי התורה) מבהיר את חשיבותו של מעמד הר סיני: "משה רבנו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה (...). ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר". לכן, מסביר הרמב"ם, לא התרצה משה בתחילה ללכת בשליחות ה' אל בני ישראל. הוא חשש שלא יאמינו לו, כי מה מוכיח שאכן הבורא דיבר אליו? רק כשהקב"ה הודיעו שידבר אליו לעיני כל העם על הר סיני – הסכים ללכת לגאול את בני ישראל ממצרים.

יש אמת אחת

בקרב ההמונים השתרשו בימינו המונחים 'אמת שלי', 'אמת שלך'. מדברים עם יהודי על הצורך לקיים את התורה ומצוותיה, והוא משיב בתמימות: "זו האמת שלך; לי יש אמת אחרת". כאילו זה עניין של טעם אישי.

אבל כששואלים בצורה ברורה: מעמד הר סיני – היה או לא היה? על כך אי-אפשר להשיב ב'אמת שלי' ו'אמת שלך'. או שזה קרה במציאות, כמתואר בתורה, או שחלילה לא היו דברים מעולם. אין כאן מקום ליותר משתי אפשרויות, ורק אחת מהן יכולה להיות נכונה ואמיתית.

אנשים מעדיפים להסתתר מאחורי מליצות יפות על 'אמיתות רבות' ועל זכותו של כל אדם לבחור לו את דרכו וכו'. אבל בסופו של דבר, כשמחדדים את הדברים, יש כאן שאלה אחת ברורה. אם הקב"ה נתן לעם ישראל את התורה במעמד הר סיני – כי אז זו הדרך שבה כל יהודי צריך לצעוד; ואם מעמד הר סיני לא קרה (חס ושלום) – אין יסוד לכל התורה ומצוותיה.

אירוע היסטורי מובהק

כדי שלא יהיו לנו ספקות בעניין זה בחר הקב"ה לתת לנו את תורתו בדרך המשכנעת ביותר. לא על-ידי נביאים, שליחים, אותות ומופתים, חזיונות לילה וכדומה, אלא במעמד פומבי נשגב, שכל אדם מישראל היה עד לו. איש לא היה צריך להאמין למישהו אחר. הכול ראו במו עיניהם את ההתגלות האלוקית האדירה ושמעו במו אוזניהם את הקולות. התורה ניתנה אישית לכל יהודי, והקב"ה דיבר אליו בלשון יחיד: "אנוכי ה' אלוקיך".

מעמד הר סיני הוא אירוע היסטורי שאינו ניתן לערעור. כל הגרסאות על אודותיו, המגיעות אלינו מכל קצווי תבל, זהות לחלוטין. ועובדה היא שגם הדתות האחרות להבדיל אינן מכחישות את מעמד הר סיני, אלא להפך – נשענות עליו.

זו האמת הגדולה שהעם היהודי נושא עימו לאורך אלפי שנים. הדבקות באמת הזאת קיימה אותנו כעם, על אף כל הרדיפות הנוראות שעברנו. בזכות המשך הדבקות באמת זו נזכה בקרוב לסיום השליחות האלוקית שהטיל עלינו הבורא, בגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.


בדרך המשכנעת ביותר. מעמד הר סיני כאירוע היסטורי (ציור: יהושע ויסמן)

  יש חדש

מבצע שבועות 10

הרבי מליובאוויטש קרא להביא גם את הילדים והילדות, ואפילו התינוקות, לשמיעת עשרת הדיברות בבית הכנסת בחג השבועות. לקריאת הקודש הצטרפו גם גדולי הרבנים, ובראשם הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל. צעירי חב"ד קוראים לגבאי בתי הכנסת להצטרף ליוזמה העולמית, ולהזמין את הילדים והילדות בקהילה ובשכונה להשתתף בקריאת עשרת הדיברות בבית הכנסת. צעירי חב"ד יעניקו לגבאים שקיות ממתקים וכרטיסי השתתפות בהגרלת הפרסים הארצית של 'שבועות 10', לחלוקה לילדים.

ילדי ירושלים מתאספים

בירושלים יהיה אי"ה מעמד מיוחד של קריאת עשרת הדיברות לילדים, בשעה 11:15 בבוקר, בבית כנסת חב"ד 'בית יוסף' (רח' זוננפלד 23, בשכונת בית ישראל). צפויים להשתתף בו כאלף ילדים. הילדים ייהנו מכיבוד מיוחד.

  שלחן שבת

פגישה ומשמעותה העמוקה

הפרק השישי של פרקי אבות נקרא 'קניין תורה', ובו מופיע הסיפור: "אמר רבי יוסי בן-קיסמא, פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום. אמר לי: רבי, מאיזה מקום אתה? אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי, רצונך שתדור עימנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ומרגליות? אמרתי לו: אם אתה נותן לי כל כסף וזהב שבעולם איני דר אלא במקום תורה".

מדוע התנא מאריך בפירוט השיחה עם האיש, במקום לציין את ההלכה עצמה, שיש להתגורר במקום של תורה? ואף שיש מעלה בהלכה שנלמדת ב'מעשה רב', בכל-זאת האריכות הרבה מרמזת שבסיפור עצמו מודגשת הוראה בעניין לימוד התורה.

איפה ברכת השלום?

כל עניינו של רבי יוסי בן-קיסמא היה לימוד התורה. באומרו "פעם אחת הייתי מהלך בדרך", כוונתו שיציאתו מבית המדרש הייתה חריגה. והוא מוסיף שהיה 'מְהַלֵךְ' בדרך, היינו, שיציאתו לא פגמה במדריגתו הרוחנית, אלא הוסיף והתקדם ממדריגה למדריגה.

והוא מוסיף: "פגע בי אדם אחד ונתן לי שלום". התנא לא הקדים לדרוש בשלומו של האיש, מפני שהיה שקוע כולו בלימוד התורה ולא הפסיק חלילה ממשנתו גם בלכתו בדרך. ובכל-זאת, מאחר שהאיש פנה אליו בברכת שלום, החזיר לו שלום, שכן התעלמות מברכת שלום היא "גזילת העני" (ברכות ו,ב), כי כבודו הוא כרכושו.

הצעה מפתה

האיש שאל את רבי יוסי מנין הוא, שכן הבין מעצמו שרבי יוסי הוא תלמיד-חכם ההוגה בתורה – שהרי לא הקדים לו שלום – ולכן שאל למקום מגוריו, כדי לדעת אם ראוי להציע לו לעבור לעירו. אם רבי יוסי הוא החכם היחיד בעירו, אין הצדקה לעזיבתו.

כאשר רבי יוסי השיב שהוא "מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים", הציע לו האיש "רצונך שתדור עימנו במקומנו". האיש שיער שיציאתו של רבי יוסי לדרך מעידה כי הרגיש צורך לעזוב את עירו, וכי ברכת השלום שהשיב לו מעידה על מידת אהבת ישראל שלו, אם כן, ודאי יתרצה לבוא לעירו, להשפיע מבחינה רוחנית על אנשיה.

שני סוגי עבודה

האיש אף הציע לדאוג לכל מחסורו בגשמיות, ואולם רבי יוסי דחה את ההצעה הממונית, ואף שלל הצעה ש"אתה נותן לי כל כסף וזהב שבעולם". ברור שרבי יוסי לא ייחס חשיבות לעושר גשמי, אלא כוונתו הייתה לכסף וזהב המשמשים לקדושה, היינו לקיום מעשים טובים. מבהיר רבי יוסי שעניינו אינו אלא תורה בלבד.

על כך הוא מביא ראיה מתהילים: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". לא נכתב שם מ"כל כסף וזהב". זה רמז שדוד המלך, שדיבר בשם כל ישראל, נותן מקום גם ל"זהב וכסף", שכן יש יהודים שעבודתם היא גם בתחום המעשים הטובים; אלא שהוא – רבי יוסי בן-קיסמא – עבודתו היא בלימוד התורה בלבד.

(תורת מנחם, כרך עו, עמ' 225)

  מן המעיין

מתן תורה

בכל יום מחדש

למה לא נזכר כלל בתורה, בפרשת המועדים, שחג השבועות הוא יום מתן תורה? ולמה לא נאמר בפירוש באיזה יום ניתנה התורה? ללמדנו שבאמת מתן התורה אינו נפסק ואינו נגמר, ובכל יום היא ניתנת מחדש. כפי שאמרו חז״ל על הפסוק (דברים כו,טז) "היום הזה ה׳ אלוקיך מצווך לעשות" – "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, כאילו בו ביום נצטווית עליהם".

(מגיד מישרים)

מתן שווה

למה נקרא 'זמן מתן תורתנו' ולא 'זמן קבלת תורתנו'? – כי התורה ניתנה לכל ישראל בשווה, וכל אחד ואחד קיבל "לפום שיעורא דיליה". כל אחד ואחד השיג בה לפי כוח שכלו, מדריגתו ועוצם השגתו.

(רבי מנחם-מענדל מקוצק)

נתינה אישית

לכן היום הזה נקרא 'זמן מתן תורתנו' ולא 'זמן מתן תורה', כי זה היה זמן מתן תורה לכל אחד, כל אחד לפי מעשיו, כישרונו, דרגתו והשגתו בתורה.

(דעת משה)

להאיר בעולם

אור התורה חייב להאיר ולהשפיע גם בענייני העולם, שגם ההתנהלות בענייני העולם בחיי היום־יום תהיה מוארת ומושפעת מאור התורה. לא כדעת הסבורים שהתורה לחוד וענייני העולם לחוד; שבסביבה של תורה – יתנהג לפי רוח התורה ואילו בבואו לענייני העולם יתנהג לפי מוסכמות העולם.

(הרבי מליובאוויטש)

מעלת האמירה

"וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור" (שמות כ,א). יש עניין גדול באמירה בלבד של "הדברים האלה" – אותיות התורה והתפילה – אפילו כשהאדם אינו מבין את פירושם. עצם אמירת אותיות התורה והתפילה מטהרת את נפש האדם ועל ידי כך יוכל לעלות ולהגיע למעלות נשגבות ביותר.

(ספר המאמרים תש"ד)

כוח לדורות

עשרת הדיברות נאמרו לכל ישראל. והוספת המילה 'לאמור' באה לרמז על נתינת כוח מיוחדת שניתנה במעמד זה, לנשמות ישראל לדורותיהן. נוסף על עצם הגילוי שהיה במתן תורה, נתן הקב"ה לכל נשמות ישראל בכל הדורות את הכוח, שבכל מקום ובכל עת שיעסקו בתורה, ימשיכו לעולם אותו גילוי שהיה במתן תורה.

(ספר המאמרים קונטרסים)

למה בהר

אמנם התורה עניינה המשכת אלוקות מלמעלה למטה, אבל היא ניתנה לנו בהר, להורות שהמשכה זו תלויה ב'אתערותא דלתתא' דווקא, וב'עבודת הבירורים', בהעלאה מלמטה למעלה.

(ספר המאמרים תש"ט)

לא להסתפק במועט

"הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו" (שמות יט,יב). אם זכיתם ועליתם בהר, אל תסתפקו בנגיעה בקצהו בלבד – אל תהיו מהמסתפקים במועט, אלא השתדלו לעלות מעלה-מעלה.

(רבי מנחם-מענדל מקוצק)

  אמרת השבוע

סדר עדיפויות

בעיר סלוצק היה בית מדרש שבו התפללו עשירי העיר. בליל חג השבועות עבר שם הגאון רבי יוסף-דב סולובייצ'יק, בעל 'בית הלוי', וראה את העשירים ערים בלילה ואומרים תיקון ליל שבועות. שאלם הגאון כיצד ביכולתם להיות ערים כל הלילה.

ענו לו הגבירים שהם ישנו בצוהרי היום, לאגור כוח לקראת הלילה. גער בהם ואמר: "תלמידי-חכמים, שתורתם אומנותם, רשאים לישון ביום, כדי להיות ערים בלילה. גם בעלי מלאכה רשאים להתבטל ממלאכתם ולישון ביום, כדי שיהיו ערים וילמדו בלילה.

"אבל אתם, הגבירים – תפקידכם בערב החג לחלק צדקה ולהשגיח שלא יישאר אפילו עני אחד בלי מזון לחג. זאת היה עליכם לעשות בכל השעות של ערב החג, גם אם בגלל זה תהיו עייפים ותשכבו לישון בליל החג".

  גאולהפדיה

הנשמה תתלבש

דָּוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא. על ימות המשיח נאמר: "וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם... וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם" (יחזקאל לז,כד-כה). האם הכוונה שדוד המלך יקום לתחייה ויהיה המשיח? אי-אפשר לפרש כן, שהרי תחילת פעולתו של מלך המשיח תהיה קודם הגאולה, כפי שהרמב"ם מתאר (הלכות מלכים פרק יא הלכה ד) את תהליך צמיחתו ופעולותיו, עד שהוא מגיע לבניין בית המקדש ולגאולה עצמה. שלבים אלה יהיו קודם הגאולה ובוודאי קודם תחיית המתים.

ואולם בכמה מקומות בדברי חז"ל מצאנו אמירות שדוד הוא המשיח. כך נאמר בירושלמי (ברכות פרק ב הלכה ד, וכן הוא באיכה רבה פרק א,נא): "אם מן החיים הוא – דוד שמו; ואם מן המתים הוא – דוד שמו". ה'פני משה' מפרש: "אם מן החיים הוא – יהיה שמו דוד, ואם מן המתים הוא – יהיה דוד בעצמו". גם בפיוט 'אומץ ישעך' הנאמר בהושענא רבה אומרים: "קול צָמַח איש צֶמַח שמו, הוא דוד בעצמו".

מבאר הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות, כרך לה, עמ' 206) שהכוונה בזה היא שנשמת דוד המלך תתלבש במלך המשיח. בדומה למאמר חז"ל ש"משה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון" (שמות רבה ב,ו; זוהר חלק א, רנג,א) – אף שמשה הוא משבט לוי ואילו המשיח יהיה משבט יהודה. כי הכוונה בזה שנשמת משה תתלבש בגואל האחרון. וכך גם נשמת דוד המלך תתלבש במלך המשיח, שיבוא ויגאלנו בקרוב ממש.

טעימה מהרמב"ם

עקרון התת־מודע ברמב"ם

"מֵאַחַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, רוֹצֶה הוּא לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת וּלְהִתְרַחֵק מֵעֲבֵרוֹת, וְיִצְרוֹ הוּא שֶׁתְּקָפוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהֻכָּה עַד שֶׁתָּשַׁשׁ יִצְרוֹ וְאָמַר 'רוֹצֶה אֲנִי' – כְּבָר גֵּרֵשׁ לִרְצוֹנוֹ" (הלכות גירושין ב,כ)

סרבנות גט היא תופעה מצערת. במצבים מסוימים ההלכה קובעת כי יש לכפות על הבעל לתת גט. הבעיה היא שגט צריך להינתן מרצון, ואם לא, הגט פסול. הפתרון: "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" – יש להשתמש בכוח עד שהבעל יוציא מפיו את המילים "רוצה אני".

אך איזו משמעות יש לאמירה 'רוצה אני' כשהיא באה מתוך כפייה? הרמב"ם מסביר, שכל יהודי רוצה בעומק ליבו לקיים מצוות, ואם ההלכה דורשת לתת גט, זה רצונו הפנימי. אלא ש"יצרו הוא שתקפו". הכפייה גורמת "שתשש יצרו", ולכן כשהוא אומר 'רוצה אני' – הרי הגט ניתן מרצונו.

בדברי הרמב"ם טמון עקרון התת־מודע, שמאות שנים לאחר מכן נעשה מרכיב מרכזי בשיטת הפסיכואנליזה. בחלק המודע האדם מסרב לתת גט, אך בתת־מודע הוא רוצה לעשות זאת. האתגר הוא להציף את התת־מודע אל התודעה. לכן מאלצים אותו לומר בפיו את המילים "רוצה אני", כי האמירה מבטאת שהרצון אכן יצא אל החלק המודע.

אין זה אומר שהיהדות מסכימה לחלקים אחרים בתיאוריית הפסיכואנליזה. הדמיון היחיד הוא רק בהבנה שהטבע האנושי מורכב מכמה וכמה רבדים, וההבדל הוא שהתורה רואה את האדם כיצור טוב ביסודו (מכתב הרבי בספר 'פרופ' גרין שלום וברכה' עמ' 49).

  מעשה שהיה

הפתעה לחבר השתקן

"לביא, שלמד איתי בכיתה, זיהה את הסבל שלי. הוא חשב איך יוכל לשמח אותי ולהראות לי שחושבים עליי ושאני לא לבד"

כאשר הרב ברק כוכבי, מנהל בית חב"ד ביישוב חשמונאים, נערך השנה לתהלוכת ל"ג בעומר המסורתית, היה ברור לו שהיא תתקיים לעילוי נשמתו של בן היישוב, החייל לביא גהאסי הי"ד, שנפל בעזה.


לביא הי"ד במלחמה. סיפור מרגש ומעורר השראה

זה קרה בח' בטבת. הבשורה הקשה מנשוא דפקה על דלת ביתם של יעקב ואורית גהאסי: לביא, בנם השלישי מתוך ארבעה, נפל בג'באליה.

"לביא היה ילד מיוחד מאוד", סיפרה האם השכולה. "הוא היה בעל מטרות מאוד נשגבות, וכל מה שרצה השיג בדרכים יצירתיות. הוא היה מלא אהבה ונתינה. לב ענק. הייתה לו נוכחות עוצמתית לצד צניעות וענווה, דבר שייחד אותו מאוד".

"לאחר הכניסה הראשונה שלו ללחימה בג'באליה היה לו סיפוק עצום ואור בעיניים על שעשה מה שצריך לעשות", סיפר האח, נועם, שמשרת גם הוא במילואים בצפון הארץ. "לפני גיוסו למד בישיבה תיכונית בחשמונאים – 'נר תמיד' – והתנדב לסייע לילדים עם צרכים מיוחדים, כמתנדב בארגון 'קו לחיים'. תמיד חיפש היכן הוא יכול לתרום לזולת ולעם ישראל".

הרב כוכבי פנה אל הוריו של לביא, והזמין אותם לתהלוכה, לספר על בנם היקר. להפתעתו, ההורים שיתפו אותו בחוויה מיוחדת שחוו חודש קודם לכן.


הרב כוכבי, בתהלוכת ל"ג בעומר

ערב אחד צלצל הפעמון בביתם. בפתח עמדו אישה ובנה. הבן ביקש למסור לידיהם סיפור אישי שכתב בעבורם, והגיש להם את המכתב. וכך כתב הצעיר:

להורים של לביא היקר

למדתי עם לביא בכיתה, וכשנודע לי שנהרג, הזדעזעתי. אני יודע שאין נחמה אחרי שילד נופל, אך יש לי סיפור קצר עליו, שאולי יחזק אתכם, סיפור שמתאר את הרגישות שלו לחלשים.

כהקדמה לסיפור אומר, שאני מתמודד נפשית עם חרדות, OCD וכו'. בחברה תופסים אותי כאדם סגור ומוזר, כזה שכמעט אינו מדבר, לא בשיעורים ולא בהפסקות.

לביא, שלמד איתי בכיתה, זיהה את הסבל שלי. הוא חשב איך יוכל לשמח אותי ולהראות לי שחושבים עליי ושאני לא לבד.

לקראת סוף שנת הלימודים בכיתה יב, יזם לביא שהשכבה כולה תאסוף כסף לטיסה בשמי הארץ בעבורי. הוא בחר בזה, מפני שידע שאני אוהב מטוסים ותעופה.

הוא ערך הצבעה בשלוש הכיתות של השכבה, ומאחר שרוב התלמידים בשכבה הבינו במרוצת השנים, בצורה כזאת או אחרת, שאני לא נער רגיל כמו כולם – הסכימו. מדובר בסכום גדול, שנע, כפי שהבנתי, סביב אלף ש"ח.

אחרי כל זה לביא גם השיג טייס, שיוכל לעשות את הטיסה, ועם עוד חברים הצליחו לסדר לי טיסה.

יום קודם התקשר אליי הרב של הכיתה ואמר שהכינו לי הפתעה – טיסה בשמי הארץ! לרגע לא הבנתי, ואז הרב סיפר לי איך עשו זאת. הייתי בהלם. חברים שאני בכלל לא מדבר איתם ארגנו לי דבר גדול כל-כך!

למחרת התקיימה הטיסה. טסתי עם עוד שני חברים. לביא היה אחד מהם.

אמרתי למארגנים, ובפרט ללביא, שזה ריגש אותי, והראה לי שחושבים עליי ולא מזניחים אותי. הטיסה הייתה ארוכה, שזה היה ממש טוב, כי אני אוהב להיות כמה שיותר זמן באוויר. נהניתי מהטיסה, לראות הכול מלמעלה.

אך בעצם, הטיסה עצמה לא הייתה הדבר המשמעותי כאן, אלא הידיעה שיש מי שדואגים לי וחושבים עליי, ושאמנם אני לבד בכיתה, אבל זה רק בהיבט החיצוני. מבפנים התחלתי להרגיש קרבה גדולה יותר לחברים, ושיותר קל לדבר איתם. כל זה בזכות לביא, שחשב איך לשמח אותי.

מסיים הרב כוכבי:

"סיפרתי את הסיפור בתהלוכה, ובשבת, במהלך התוועדות חסידית, פנה אליי יונתן, חברו של כותב המכתב, וסיפר דבר מדהים לא פחות. 'אני מכיר את כותב המכתב כבר כמה שנים', אמר לי יונתן. 'כל השנים שמעתי מהנער הזה בקושי חמש מילים. אחרי הטיסה שלביא ארגן בעבורו, הוא חיבר שיר ושר אותו לפני כל התלמידים במסיבת סוף השנה. זה היה דבר בלתי-ייאמן!'.

"עלינו ללמוד מלביא כמה חשוב לראות את השני, לדרוש בשלומו, להאמין בו ולהעצים אותו. יהי זכרו של לביא היקר ברוך לעד!".

(תודה לרב ברק כוכבי)

  רציתי לשאול

עם הרב אהרן מושקוביץ

מנהל בית חב"ד באריאל

אני בא לשיעורי תורה ומתקשה להבין את הנלמד. יש טעם להמשיך?

ראשית, כדאי לך להיוועץ ברב, שייתן לך סדר בלימוד התורה לפי רמת ידיעותיך, וימליץ לך על שיעורים המתאימים ליכולת הבנתך. כדאי גם כן שתקבע לימוד בחברותא, שזו מסגרת אישית ונוחה יותר, שבה תוכל לשאול בצורה פתוחה, וכך תתקדם בידיעת התורה.

שנית, חשוב לזכור את מאמר חכמינו "כל ההתחלות קשות". מי שלא הורגל בלימוד התורה יכול באמת להרגיש בהתחלה שאין הוא מבין דבר. ככל שיתמיד להשתתף בשיעורים, גם הבנתו תגדל.

זאת ועוד: יש בתורה כמה וכמה תחומים – פרשת השבוע, הלכה, גמרא, חסידות ועוד. ייתכן שתחום מסוים יהיה קל יותר להבנה, ואילו הקושי יהיה בתחום אחר. כדאי לך להתייעץ אם נכון להעדיף ללמוד אותם חלקים בתורה שקל לך יותר להבינם.

ועם זה, מכיוון שיש מצווה ללמוד את כל התורה כולה, איננו יכולים להשתמט מלימוד חלק כלשהו בתורה, ועלינו להתייגע ולהתאמץ בלימוד כל מרכיביה. וכבר הבטיחו חז"ל: "יגעת ומצאת – תאמין". עם הזמן תתרגל ללימוד ותרגיש הנאה וסיפוק.

המשנה במסכת אבות אומרת: "לפום צערא אגרא". כלומר, השכר ניתן לפי מידת הצער והיגיעה. מי שלומד את מה שקל לו להבין, מונע מעצמו את השכר שניתן על היגיעה והמאמץ. ככל שאדם מתאמץ יותר, שכרו גדול יותר וכך התענוג וההצלחה בלימוד.

חכמינו גם קבעו: "לא הביישן למד". אם אין מבינים דבר מה – יש לשאול ולבקש הסבר ולא להתבייש. מוסר השיעור ישמח להסביר את הקטע המוקשה ולסייע לך להבין ולהתקדם.

  פינת ההלכה ומנהג

אמירת התיקון

שאלה: האם חובה לומר את תיקון ליל שבועות? ומתי אפשר להתחיל באמירתו?

תשובה: בזוהר הקדוש נאמר, שחסידים הראשונים לא היו ישנים בליל שבועות והיו עוסקים בתורה ואומרים: "בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות". בדורות האחרונים פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות ערים כל ליל שבועות ולעסוק בתורה.

ראוי לכל אדם, גם לתלמידי-חכמים, לומר בציבור את סדר ה'תיקון' הנדפס, שנתקן על-ידי גדולי ישראל – מרן הבית יוסף וחבריו, והושלם והונהג על-ידי האר"י ז"ל והשל"ה, ובו קטעים נבחרים מכל פרשיות התורה, ומכל ספרי הנביאים והכתובים, וכן משישה סדרי משנה, סדר תרי"ג מצוות בקצרה, וקטעים מספר יצירה ומספר הזוהר.

זו הכנה אמיתית לקבלת התורה, באמירת האותיות הקדושות שבה, השוות לכל נפש מישראל. וכן כתבו השל"ה, החיד"א והבן איש חי, וכן נהג החת"ם סופר, וגם המהרי"ץ (מרבני תימן) הפליג בסגולות שבאמירת התיקון.

אפשר להתחיל לומר את ה'תיקון' אחרי צאת הכוכבים, להפסיק לתפילת ערבית, ולהמשיך אחרי סעודת החג.

הרבי הריי"צ מליובאוויטש הורה שגם צעירי התלמידים יאמרו 'תיקון' בליל חג השבועות, ומי שלא יספיק לסיימו בלילה – יסיים ביום.

מי שאינו מספיק לומר את ה'תיקון' בלילה, יאמר כמה שיספיק, וימשיך במשך היום. ויש שכתבו שיש לומר בלילה לפחות את סדר התנ"ך.

מקורות: זוהר ח"א ח-ט. ח"ג צח,א. פדר"א פמ"א, שהש"ר א,נו. מג"א תצד,א. ח"י שם. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ב וס"ג. כף החיים שם ס"ק ח. שו"ע הזוהר שם. מנהג ישראל תורה שם סק"ג. ילקוט יוסף ח"ה, עמ' תלח. 'נטעי גבריאל - שבועות' פי"ד-ט"ז, ובשו"ת שם סי' ד, וש"נ. 'שערי המועדים – שבועות', סי' ע-עב. אוצר מנהגי חב"ד – סיוון, עמ' רצה-רצו.

  חיים יהודיים

גר הצדק שחזר לשורשיו

סבו של תושב חברון הערבית גילה לו סוד, ובעקבות זאת מסר זיתון את נפשו כדי להתגייר. עבר עינויים בידי הרשות הפלסטינית, ונהרג בשגגה לאחר שנחשד כמחבל. מי שליווה אותו בהליך הגיור החשאי מדבר

תעודת זהות. דוד (לשעבר סאמח) בן-אברהם זיתון ז"ל, גר צדק, בן 62 בפטירתו, בעברו ערבי מחברון. את סיפורו אנחנו שומעים מר' חיים פרג (73), שאימץ אותו וליווה אותו בהליך הגיור. זה סיפורו של גר צדק שעבר ייסורים רבים ומסר את נפשו על רצונו העמוק להשתייך לעם היהודי, ולבסוף נהרג באורח טראגי.


נאבק כדי להיות יהודי. דוד זיתון

יישוב הארץ. זכיתי להיות מראשוני 'גוש אמונים'. הקמנו את קדומים ואת אלון מורה. לפני 44 שנים, אחרי רצח שישה תלמידי ישיבה מקריית ארבע, נקראתי לסייע בתקומת היישוב היהודי בחברון. לאחר מכן הייתי שותף בהקמת הישיבה בשכם, ובהמשך בהתיישבות בהר ברכה.

שורשים יהודיים. זיתון היה מוכר היטב ליהודי חברון. סבו הציל יהודים רבים בפרעות תרפ"ט, והנכד החליט ללכת בדרכו. דוד שייך למשפחות בעלות שורשים יהודיים, שאוסלמו בכוח בימי השלטון העות'מאני. סבו אמר לו: "אנחנו יהודים. כשתגדל, תחזור ליהדות".

התשוקה ליהדות. לאורך כל השנים חשקה נפשו של דוד להיות יהודי. היו לו רישיונות עבודה בישראל. הוא ידע עברית טובה. ברשות הפלסטינית עשו לו את המוות על שהביע את רצונו להתגייר. אלא שעל-פי החוק תושבי יהודה ושומרון אינם יכולים להתגייר, ודוד נקלע למצב קשה.

היום המאושר. תשוקתו של דוד גברה על המחסום הבירוקרטי. הוא גויר בבית הדין של הרב קרליץ בבני-ברק. לא אשכח את היום הזה. דוד שמח שמחה גדולה מאוד.

שביתת רעב. מאז הגיור הקשר בינינו התהדק והלך. הוא היה מבקר תדיר בדירתי בירושלים, וגם עמד בקשר חם מאוד עם ר' נועם ארנון מחברון. אימצתי אותו והתייחסתי אליו כאל בן. שָׁבַתִּי רעב מול משרדי ראש הממשלה, הביטחון והפנים בתביעה לתת לו מעמד תושבות. פעלתי כמה פעמים להוציאו מהכלא הפלסטיני, שבו עונה. ליוויתי אותו גם במצבים רפואיים.

רדיפות. דוד עבר הצקות בלתי-פוסקות מהערבים. היו כולאים אותו, כדי שיחזור לאסלאם. הם חששו מאוד מהצעד הזה ומהשפעותיו על משפחות נוספות. דוד מסר את נפשו ממש על יהדותו.

:
חיים פרג במחאה (מימין) ובהלוויה (משמאל). "ישבתי עליו שבעה ואני אומר עליו קדיש"

השם לקח. לפני כמה חודשים היה דוד בדרכו אליי. קבענו להיפגש בשבע וחצי בתחנה המרכזית. הוא לא הופיע. צלצלתי אליו ולא היה מענה. התחלתי לדאוג. פתאום שמעתי בתקשורת שערבי נהרג בידי חיילים בצומת אלעזר. עשיתי אחד ועוד אחד, צלצלתי לנועם ארנון ואמרתי לו: 'זה דוד שלנו'. מתברר שאחד החיילים חשב שהוא מחבל, מאחר שבתיקו הייתה סכין, שאני עצמי נתתי לו, לשם הגנה עצמית. דוד ניסה לומר לחייל שהוא יהודי, ללא הועיל.

המאבק. מייד אחרי האירוע הטראגי נפתח מאבק על מקום קבורתו. הערבים רצו שייקבר בבית קברות מוסלמי. נלחמתי בבית המשפט שייקבר בבית עלמין יהודי. בית המשפט קיבל את הטענה שדוד ראה בעצמו יהודי, ופסק שייקבר אצלנו.

מנוחה נכונה. דוד נקבר בבית העלמין הקטן בהר ברכה. הראשון שנטמן שם היה אחי, יעקב הי"ד, שנרצח בידי מחבלים. בהמשך נקבר שם גם איתמר יוסף בן-גל בוזגלו הי"ד, שנרצח בפיגוע דקירה באריאל. דוד היה המבוגר השלישי שנקבר שם, ליד אחי ממש. ישבתי עליו שבעה ואני אומר עליו קדיש עד היום. עכשיו אני פועל לגייס כסף בעבור מצבתו (המעוניין לסייע יפנה אל מר ארנון).

היהודי הקדוש. על קברו נכתב: "דוד בן-אברהם זיתון – פרג, היהודי הקדוש". דוד עבר הרבה בלבולים. נשמתו הייתה קרועה. הוא הרגיש בפנימיותו שהוא יהודי. שמר תורה ומצוות. השתלב בכולל לצעירים והגה בתורה. ביקר איתי כמה פעמים במערת המכפלה, אף שספג השפלות ונאצות. חבל שכך נסתיימו חייו.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)